הוזלת מחירי הדירות בארץ-ישראל * משיח בא "בהיסח הדעת" * אף יהודי לא יישאר בגלות * רשמים מביקור האדמו"ר מגור, הרב שמחה-בונים אלתר (קודם התמנותו לאדמו"ר) אצל הרבי - ביום חמישי, ל' בשבט, ה'תשל"א - כפי שנרשמו בשעתו* (בלתי מוגה)

דובר אודות מחירי הדירות בארץ-הקודש. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיש להשתדל להוריד את מחירן, וציין כי ידוע לו על כמה וכמה שידוכים שהתבטלו מפני יוקר הדירות - כידוע יש נוהגים לקנות דירה לזוג העומד להקים את ביתו, וכאשר אין באפשרות של אחד הצדדים לעמוד במחיר הגבוה, קורה לפעמים שמבטלים שידוך מסיבה זו¹.

הרש"ב שליט"א: כנראה שהזכות להתגורר בארץ-ישראל צריכה לבוא על-ידי קושי ("ארץ ישראל דארף אנקומען שווער").

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אכן, זהו אחד הדברים שנקנים בייסורים - כמאמר חז"ל² "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל כו' על-ידי ייסורין כו' תורה וארץ-ישראל והעולם-הבא". אמנם, בדורנו זה ובדור שלפני זה כבר יצאו ידי חובה - ובאופן של "מהדרין מן המהדר³ - בייסורים ובקשיים, ולכן, יש צורך להשתדל בהורדת מחירי הדירות כדי להקל על זוגות צעירים, ועל הציבור בכלל.

"פעולה נמשכת"

הרש"ב אלתר שליט"א הזכיר אודות יציאת-מצרים והגאולה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "בכל⁴ יום ישנו העניין דיציאת-מצרים, וכמבואר בזה על הפסוק⁵ "כימי צאתך מארץ מצרים וגו'⁶ - שלכאורה היה צריך להיות כתוב "כיום צאתך", שהרי היציאה ממצרים היתה במשך יום אחד, וכפי שהדבר נאמר גם בקשר למצווה של זכירת יציאת מצרים⁷: "למען תזכור את יום (לשון יחיד) צאתך מארץ מצרים"⁸, אלא - מאז יציאת מצרים עד ביאת משיח ישנה פעולה נמשכת, ונמשך התהליך של היציאה ממצרים⁹, ולכן נאמר "כימי" לשון רבים - ומכאן שיש (לזכור ולהזכיר¹⁰) יציאת מצרים בכל יום¹¹.

היסח הדעת - למעלה בחינת דעת

הרש"ב אלתר שליט"א:  בגמרא¹² נאמר שאין משיח בא אלא בהיסח הדעת - "ג' באין בהיסח הדעת... משיח כו'".

כ"ק אדמו"ר שליט"א: הפירוש בפשטות כפי שהעולם נוהג לפרש, שמפני הצרות יהיו בני-ישראל מבולבלים וישכחו על משיח. אך אדמו"ר הזקן בעל התניא, מפרש (בספר התניא¹³) שהפירוש בזה הוא שזה מגיע ממקום שגבוה מבחינת דעת - "מעומקא דליבא מנקודה פנימית... ולמעלה מבחינת הדעת... והוא גם כן  בבחינת היסח דעת האדם, כי בחינה זו היא למעלה מדעת האדם והתבוננותו היא בחינה מתנה נתונה מאת ה' מן השמים, מהארת בחינת פנים העליונים"¹⁴, ולכן שייכת הגאולה לכל אחד ואחד, וייגאלו כולם בגאולה.

בגאולות קודמות נשארו כמה מבני-ישראל בגלות¹⁵, מה-שאין-כן בגאולה זו ייגאלו כולם ולא יישאר אפילו יהודי אחד בגלות¹⁶!

הרש"ב אלתר שליט"א: ענין זה - שכולם ללא יוצא מן הכלל ייגאלו - מפורש בחז"ל על הפסוק ¹⁷ "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"¹⁸.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: גם רש"י בפירושו על התורה (בפרשת ניצבים¹⁹) מביא כך: "כאילו הוא עצמו... אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו". ומכאן, שהבנת עניין זה שייכת ומובנת לכול - אפילו ל"בן חמש למקרא"!

ליתר ביאור:

איתא בשולחן-ערוך²⁰ בעניין קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ש"כל ירא שמים יש לו לקרות התרגום וגם פירש"י", ומזה מובן שעניינו של "מקרא" הוא כאשר הוא נלמד עם פרש"י, וכיוון שהמשנה פוסקת²¹ ש"בן חמש שנים למקרא", הר שאפילו "בן חמש" לומד, מבין ויודע שהקב"ה יקח כל אחד ואחד בידו ויוציאו מהגלות - דבר נפלא ביותר!

"אחד המיוחד שבעדרו"

הרש"ב שליט"א: לפי האמור גם האדמורי"ם יצטרכו לעלות לארץ-הקודש!

כ"ק אדמו"ר שליט"א: נו, דובר הרי שאף אחד לא יישאר בגלות!...

הרש"ב שליט"א: אולי הכוונה בדברי חז"ל "כל אחד ואחד" היא על-דרך המובא בחז"ל²² על הפסוק²³ "את הכבש האחד" - "אחד המיוחד שבעדרו", ועל-דרך זה גדול הדור - "אחד המיוחד" בעם, שאפילו הוא יעלה לארץ-הקודש²⁴. יש להשתדל אפוא למהר את ביאתו!

[כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש את הרש"ב להישאר לשוחח עמו ב'יחידות', וביקש את סליחת הנוכחים שנתבקשו לצאת מחדרו הק'. כ"ק אד"ש שוחח עמו עוד כעשרים דקות].

----------

* ע"פ רשימת הרה"ח הרב יהודה-לייב שי' גרונר - הוכן לדפוס על-ידי עורך הרשימה.

1. וראה ספר שידוכים ונישואין (קה"ת תשנ"ח) ע' 216-215.

2. ברכות ה,א. וראה גם שמו"ר פ"א, א. מכילתא יתרו כ,ב. ועוד.

3. לשון חז"ל - שבת כא,ב.

4. ראה בארוכה מאמר ד"ה כימי צאתך דשנת ה' תש"ח בתחילתו (סה"מ תש"ח עמ' 159). ד"ה כימי צאתך דשנת ה'תשל"ט (תורת-מנחם ספר המאמרים מלוקט כרך ג' עמ' רד ואילך).

5. מיכה ז,טו.

6. זח"ג קעו, רע"א. וראה גם זח"א בהשמטות סי' כה (רסא,ב), הובא באוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז (ע' תפז).

7. ראה טז,ג.

8. וכן "זכור את היום הזה (לשון יחיד) אשר יצאתם ממצרים" - בא יג,ג.

9. וע"ד המבואר עה"פ (מסעי לג,א) אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים גו', מסעי לשון רבים - אף שהיציאה ממצרים כפשוטה היא רק מסע אחד, המסע מרמסס לסוכות - כי השלימות דיציאת מצרים (היציאה מכל המיצרים) תהיה בביאת המשיח, ולכן כל המ"ב מסעות עד ירדן יריחו [יריחו מלשון ריח וקאי על משיח, דכתוב  ביה והריחו ביראת הוי' דמוכח ודאין (ישעיה יא,ג. סנהדרין צג,ב)], ולכן כל המ"ב מסעות עד ירדן יריחו נקראים "אשר יצאו מארץ מצרים" (לקו"ת מסעי פט,ב. שם צא,א. אוה"ת מסעי ריש עמ' א'שנח).

10. ברכות יב,ב (במשנה). רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. טור או"ח סי' סו וסי' רלו. שו"ע אדה"ז או"ח סי' סז סעיף א.

11. וראה תניא פמ"ז.

12. סנהדרין צז,א.

13. איגרת-הקודש סימן ד (קה, ב).

14. וראה גם לקו"ש ח"י עמ' 172, סה"ש תנש"א ח"ב עמ' 692. תורת מנחם כרך ט' עמ' 96-95.

15. ראה שמו"ר פי"ד, ג. תנחומא וארא יד. פרש"י בא י, כב. וראה מכילתא ר"פ בשלח.

16. ראה לקו"ש ח"ט עמ' 182 ואילך. ובארוכה - לקו"ש חי"א ע' 1.

17. ישעיה כז,יג.

18. ראה מדרש תהילים פז, פרש"י עה"פ ישעיה שם.

19. ל,ג.

20. סרפ"ה ס"ב - וראה בארוכה ספר 'אוצר שניים מקרא ואחד תרגום' (אה"ק תש"נ). וש"נ.

21. אבות פ"ה משנה כב (לגירסת אדה"ז בסידורו).

22. מגילה כח,א.

23. פנחס כח,ד.

24. רמז לביאת כ"ק אדמו"ר לאה"ק וראה גם לקמן, המו"ל.

"מסכים לפעולות כ"ק אד"ש"

להלן קטעים מתוך רישומי הרה"ח וכו' הרב אפרים וולף ז"ל, משיחותיו הטלפוניות עם מזכירות הרבי - הנוגעים לקשרים בין הרבי נשיא דורנו ובין האדמו"ר מגור הרב שמחה-בונים אלתר (ולפגישתם המתוארת לעיל, במיוחד):

"י"ח אדר תשל"א:

"בקשר לשיחת כ"ק אד"ש בעניין השתיקה - אין ללמוד פירושים בזה. קיבלנו דרישת-שלום מהאדמו"ר מגור שליט"א, ע"י ר' אברהם פרשן ושמסכים לפעולות כ"ק אד"ש. אחיו הרש"ב שליט"א - היה כאן וישב הרבה זמן אצל כ"ק אד"ש, והוא בא עם משלחת גדולה ואחר-כך יצאו המשלחת ואז דיברו משך זמן רב".

" ה' ניסן תשל"א:

"...בהקשר לטלפון מאתמול: ...לבקר אחיו של האדמו"ר מגור לשמוע פריסת-שלום וממילא יבואו גם לדיבור בעניין...".

"חייך ונזהר מתגובה"

בי' בניסן תשל"א כתב הר"א וולף לרבי:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

אתמול בערב ביקרנו יחד עם הרא"ח גליצנשטיין אצל הרש"ב אלתר. הוא סיפר כי שמע מכ"ק אדמו"ר שליט"א על-דבר 'תלוקטו אחד אחד', והוא שאל ואולי זה אחד המיוחד. ובהקשר לזה אמר מכיוון שכ"ק אד"ש אמר לו שלימוד מוסר (אולי התכוון חסידות) צריך להיות בעניין אחר מאשר קודם, כן הדבר בקשר לבוא כ"ק אד"ש לאה"ק - אולי יש להתייחס אחרת מאשר עד עתה (שרבותינו הקדושים לא עלו).

"סיפר שאד"ש אמר לו בקשר לתסיסת הפנתרים-השחורים, שאולי אינטרס אחר מעורב בזה ונותנים כסף וכדומה, ורואה שעמדה זו של אד"ש מוצדקת. בעניין גיוס סטודנטים ובני ישיבות לצבא ארה"ב, שניקסון רוצה לגייסם, שמע זאת מהרב לוין בארה"ב [כדלקמן מאגרת י"ב סיוון תשל"א], שואל מדוע אנו לא עושים בעניין העולים מרוסיה המחפשים אידישקייט באמת ואולי הנוכריות רוצות להיות גירי אמת. אמר שניכר על כ"ק אד"ש הדאגה הגדולה בעניין הגיור ולדעתו אין הדבר צריך להיות כה חזק. שאלנוהו האם המציאות היא אחרת מכפי שאד"ש מתארה?

"סיפר כי כ"ק אד"ש מסר לו שליחות לאחיו... שאלנוהו בעניין... חייך ונזהר מתגובה".

כיבוש העולם בתורה

במקום אחר נאמר ביתר פירוט כי כ"ק אדמו"ר סח לו:

"בט"ו בשבט שהיתי ב'אוהל' והורו לי להתוועד. ובכן, חשבתי על מה אפשר לדבר בהתוועדות עם יהודים? - להוסיף בתורה. דיברתי על כך, וזה היה ממש בהשגחה פרטית, שכן, כעבור ימים ספורים הועלתה בבית הנבחרים בארצות-הברית הצעה ל'גזירת' גיוס-בני-ישיבות לצבא. ועניין זה של כיבוש העולם בתורה פעל מיד את ביטולה של ההצעה".

[דברים אלה סיפר הרב שמחה-בונם אלתר בשובו לארה"ק למשלחת מחסידי חב"ד שביקרוהו באותם ימים. (מפי הרה"ח הרב טוביה שיחי' בלוי, חבר באחת המשלחות) וראה על עניין זה בשיחת שבת הגדול תשל"א, לקו"ש ח"ז ע' 267, וש"נ.].

הרבי מפציר

במכתב כ"ק אדמו"ר ממוצאי שבת קודש י"ב סיוון תשל"א (נדפס באיגרות-קודש, כרך כז - הנמצא בדפוס) להרה"ג איש המעלה בנש"ק וכו' מו"ה יצחק מאיר שי' הכהן לוין, כותב הרבי:

שבקשתי והפצרתי ותמיהתי היו על שאין הכחשה על-דבר השמועה... גם בנוגע למה שנתפרסם... בנוגע לשתיקת "מועצת גדולי התורה" [=בעניין "מיהו יהודי"]... וגם עם גיסו הרה"ג וכו' הררש"ב שליט"א דיברתי (בביקורו כאן) על-דבר הכחשה בזה.