התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם מה נאמר קודם לכן "ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב"; לכאורה, אפשר היה להתחיל בפסוק "ורדפו מכם חמישה מאה", שבו כבר הכול נכלל.
הסבר הדברים: הפסוקים אינם עוסקים בעניין אחד, אלא במצבים שיתרחשו בזמנים שונים. בתחילה יהיה "ורדפתם את אויביכם", ואחר-כך "ורדפו מכם חמישה מאה". יש כאן תיאור של שלבי המלחמה של בני ישראל כנגד אויביהם. תחילה היא מתנהלת בידי הגיבורים, ואחר-כך אפילו החלשים מצטרפים ומנחיתים מכה מוחצת על האויבים.
פחד מהחלשים
הפסוק "ורדפתם את אויביכם" מכוּון ללוחמים הגיבורים מקרב בני ישראל. אלה "כל יוצאי צבא בישראל", הכשירים למלחמה, והם מסוגלים לרדוף אחרי אויביהם. לאחר מכן בא הפסוק "ורדפו מכם", ומדבר על החלשים מבני ישראל. "מכם" – כלשון רש"י: "מן החלשים שבכם".
זו הבטחה מרחיקת לכת עוד יותר. לא זו בלבד שגיבורי בני ישראל יביסו את אויביהם, אלא אפילו החלשים יצטרפו למרדף אחר האויבים הנמלטים מפני בני ישראל.
המספר חמישה
על-פי הסבר זה מובן מדוע נאמר "ורדפו מכם חמישה" ולא "ורדף מכם אחד". בפרשת ויגש (מז,ב) מסופר שיוסף ביקש להציג את אחיו לפני פרעה. הוא חשש שפרעה יתרשם מגבורתם, וירצה לגייסם לצבאו. מה עשה? "ומקצה אחיו לקח חמישה אנשים ויציגם לפני פרעה". מפרש רש"י: "מקצה אחיו – מן הפחותים שבהם לגבורה, שאין נראים גיבורים... הם החלשים".
הבחירה בחמישה לא הייתה סמלית, אלא נגזרה מהמציאות: שאר האחים היו גיבורים, ויוסף רצה שפרעה יחשוב כי שאר האחים חלשים כמו החמישה שהציג לפניו. אך מאחר שזה המספר שנכתב בפרשת ויגש, התורה חוזרת ומציינת את המספר הזה גם עכשיו, כסמל המייצג חולשה. "ורדפו מכם חמישה" – אלה החלשים.
ברכה גדולה יותר
הסבר זה מתרץ את קושיית התוספות (סוטה יא,א) על דברי הגמרא "מידה טובה מרובה ממידת פורענות". התוספות מקשים: על מידת פורענות נאמר "איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה", ואילו על מידה טובה נאמר בפרשתנו "ורדפו מכם חמישה"!
ואולם לפי דברי רש"י מובן מדוע הברכה מרובה ממידת הפורענות. שכן כאן מדובר בחמישה אנשים חלשים שיצליחו להניס מאה לוחמים של צבא מאומן, וזה הישג גדול מגיבור אחד שרודף אלף איש, כי הגיבור מטבעו מפיל פחד ואילו החלשים אינם מעוררים יראה ופחד, וכאן אפילו חמישה חלשים יניסו מאה לוחמים.
(תורת מנחם, כרך ס, עמ' 271) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
