נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת בהר-בחוקותי
	וקנה לך חבר
	שמיטה – חיבור גשמיות ורוחניות
	עתה דווקא ניתן לפעול "יתרון האור"
	על "מעשה מרכבה" של הרבי
	שיחת מוסר ב'רעווא דרעווין'?
	אמיתית ענין ה"זמירות" רק ב"חוקיך".
	פרשת בהר-בחוקותי
	למה "החש בראשו" לא מועיל תמיד?
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"א אייר       

תש"ט

יום ייסוּד כפר חב"ד על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כדי לקלוט את חסידי חב"ד שעלו מרוסיה.

עם ייסוד הכפר, שלח כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ למתיישבים החדשים ספר תורה, וצירף לו מכתב חיזוק ועידוד.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' קסז)

תרס"ו

יום הולדת הרה"ח ר' ישראל ארי' לייב שניאורסאהן, אחיו הצעיר של הרבי, בעיר ניקולייב, ונקרא שמו בישראל "ישראל אריה לייב", כנראה על שם דודו, אחי אמו, ר' ישראל אריה ליב הלוי (שנפטר בצעירותו), ואבי זקנו הרה"ג רבי ישראל ליב הלוי יאנובסקי, שכיהן כראש הישיבה במושבה רומנובקה פלך חרסון [עפ"י גירסא אחרת, הוא נולד בט"ז סיון תרס"ט].

הוא היה בעל כישרונות מופלאים, חריף ועמקן ובעל ראש גאוני. תקופה מסוימת שהה בלנינגרד והתחבב מאוד על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שהיה מקרבו, ואף היה אהוב על החסידים, שהיו סובבים אותו ומתנגחים אתו בדברי הלכה וחסידות. שאלות שונות הופנו אליו בנגלה ובנסתר.

(ימי חב"ד ע' 169)

אחד החסידים שביקר בביתו של אביו כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק מספר:

ביקרתי בבית הרב בימי "תשעת הימים". ראיתי איך ישב לו אריה ליב – שהיה אז נער צעיר – כל לילה מתשעת הימים וגמר מסכת. היו לו לנער כישרונות עצומים והיה חריף ועמקן מטבעו. באחד הלילות קראה לי הרבנית חנה להראות לי את כוח התמדתו של בנה ארי' לייב. היא נכנסה לחדרו וקראה בשמו, והנער אינו עונה, קראה לו פעם פעמיים והוא אינו עונה. ניגשה אליו ונענעה בשרוולו, וגם אז לא ענה; שקוע היה בלימודו, לא הרגיש ולא שמע. "הלא תראה עד היכן שקדנותו של לייבל"! התפארה הרבנית בפניי...

(שם ע' 195)

תרפ"ד

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עזב את רוסטוב. שמונה וחצי שנים הייתה העיר רוסטוב - בירת חב"ד (תרע"ו-תרפ"ד).

(עפ"י אג"ק מוהריי"צ חי"ג ע' רפב)

בתחילת שנת תרפ"ד השתולל הטרור הקומוניסטי בכל עוזו, במטרה לנתק את העם מתורה ומצוות. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שהתגורר אז בעיר רוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילותם ונלחם בהם ללא מורא ופחד, ונאלץ לעזוב את רוסטוב ולעבור לעיר לנינגרד (פטרבורג). בלנינגרד הגביר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את פעילותו, פעילות שהביאה בעקבותיה את המאסר הידוע של שנת תרפ"ז.

(ימי מלך ע' 172)

כ"ב אייר  

תקע"ד

הדפסת התניא בפעם הראשונה (על ידי בני המחבר) בצירוף "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון", ופעם הראשונה בציון שם המחבר, ובהוספת הסכמת בני המחבר (הוצאת שקלאוו).

(ראה בלוח התיקון על התניא ע' קפט)

כ"ג אייר      

תרס"ב

הגיע שוטר לביתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והביא הודעה כי הינו חף מכל פשע.

(ימי חב"ד ע' 171)

תרפ"ד

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ קובע את מקום מושבו בעיר פטרבורג (לנינגרד), שם התגורר עד אחר חג הסוכות תרפ"ח.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חי"ג ע' רפב)

במשך שלוש שנים עד ט"ו סיון תרפ"ז, הפכה העיר לנינגרד, לעיר הבירה של חסידות חב"ד.

תשכ"ג

יום פטירתו של המלמד של כ"ק אדמו"ר, הרה"ח ר' שניאור זלמן וילנקין. מנוחתו כבוד בניו יורק.

הרבי למד אצלו שנים אחדות מגיל שבע, השנה בה עברה משפחתו של הרבי מניקוליוב ליקטרינוסלב. הרבי התבטא עליו:

"מיין מלמד איז געווען א געהויבענער איד" (המלמד שלי היה יהודי נעלה). וכן אמר עליו: "הוא העמידני על רגלי" [=לימדני את יסודות התורה כראוי].

(ראה אודותיו בימי מלך ח"א ע' 122)

להלוויה נסע הרבי עד בית החיים, וכן עזר לשאת את הארון - עובדה נדירה. בקשר להצבת המצבה, הרבי השתתף בשליש מההוצאות, והורה שיקימו מצבה גדולה, שלא תהיה מבריקה, וללא שירטוטים, ויכתבו עליה כי למד תורה עם תלמידים, והרבי הוסיף בחיוך: "אני הרי יודע מכך".

על מצבתו נרשם: "עסק הרבה שנים במלאכת ה' ולמד ולימד ברבים ועם תלמידים וזכה שכ"ק אדמו"ר הרמ"מ שליט"א למד אצלו".

(שם ע' 125)

כ"ד  אייר  

תקצ"ז

יום פטירתו של הרה"ח ר' אהרן אלכסנדר משקלוב, בעלה של הרבנית חי' שרה, בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר האמצעי. בן עשרים ושמונה היה בפטירתו.

הרה"ח ר' אהרן והרבנית חי' שרה היו הוריה של הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

על ר' אהרן כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: הוא היה למדן גדול ומופלג בחכמה. הצטיין בגודל שקידתו בלימוד, והיה חקרן גדול.

זוגתו הרבנית חי' שרה נישאה (בזיווג שני), להרה"ק ר' אהרן מקרמנצ'וג, בן הרבנית פריידה, בת אדמו"ר הזקן. היא עברה עם ילדיה לגור בעיר קרמנצו'ג.

(קיצור תולדות חב"ד ע' 110)

תשכ"ז

כ"ק אדמו"ר הכריז על "מבצע תפילין".  

בעקבות מלחמת ששת הימים יצא הרבי בקריאה להשתדל לזכות את עם ישראל ובפרט את חיילי צה"ל במצוות תפילין. הרבי קישר זאת לדברי הגמרא אשר על ידי מצוות תפילין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

(שיחות קודש תשכ"ז ח"ב ע' 123 ואילך)

כ"ו אייר       

תרי"ז

יום פטירתו של הרה"צ הרה"ח ר' יצחק אייזיק הלוי עפשטיין מהומיל. נפטר בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בהאמיל.

הרה"צ הרה"ח ר' יצחק אייזיק נולד בשנת תק"ל. בגיל צעיר התקשר בכל נימי נפשו לרבנו הזקן, והיה מצעירי תלמידיו. כשנכנס רבי אייזיק בפעם הראשונה ל"יחידות" לרבנו הזקן, כתב ב"פדיון נפש" שלו: "נפש העמלה איך תתקרב לאלוקות...", וכשהגיש את הפדיון לרבנו הזקן – התעלף.

רבי אייזיק היה מהחסידים המפורסמים ביותר בחסידות חב"ד מאז הווסדה. במשך חמשים ושמונה שנים היה רבה של העיר הומיל. הוא היה גאון עצום בנגלה ובחסידות וחיבר ספרים רבים בחסידות: "שני המאורות", "חנה אריאל" ועוד. לאחר הסתלקות רבנו הזקן, התקשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי ואח"כ לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

בשעות האחרונות לפני הסתלקותו עמדו סביב למטתו הרבה מאנ"ש. לפתע נכנס אחד מתושבי הומיל שלא ידע ממצבו של רבי אייזיק וביקש לשאול שאלה על עוף. אחד הרבנים שהיה בבית לקח את האיש הצידה ורצה לבדוק את העוף, אולם רבי אייזיק הבחין בכך ושאל לפשר הדבר. סיפרו לו על השאלה ורבי אייזיק אמר: "הרי זה רמב"ם בקדושה" [הלכה בספר 'קדושה' לרמב"ם] , ומיד הסב את פניו לקיר ויצאה נשמתו "בקדושה".

על קברו הקימו "אוהל" ורבים היו באים להתפלל שם.

(ימי חב"ד ע' 174)

כ"ז אייר      

תר"ס

יום פטירתו של הרה"ק ר' שלמה זלמן מקאפוסט, בן הרה"ק ר' יהודה לייב - המהרי"ל, בן הצ"צ. הוא חיבר את הספר "מגן אבות" (גימטריא של שמו– שלמה זלמן), שהם דרושי חסידות על התורה. נפטר בש"ק פ' בחוקותי, ומנוחתו כבוד בקאפוסט.

הרה"ק ר' שלמה זלמן מקאפוסט נולד בשנת תק"צ בליובאוויטש. זקנו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה מקרבו מאד, והיה לומד אתו יחד עם בנו כ"ק אדמו"ר המהר"ש. לאחר הסתלקות אביו בג' חשון תרכ"ז, נתמנה לממלא מקומו בקאפוסט ונהג בנשיאות במשך שלושים וארבע שנים.

(ימי חב"ד ע' 175)