נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	להפיח חיים ביהודים 'יבשים | שבת חול המועד
	חג הפסח קשור לשירה דלעתיד
	הקדוש ברוך הוא אינו מוותר על "העצמות היבשות"
	לחדור את ה'כותל' המפסיק
	ה"מטה אפרים"
	הסוד שמאחורי סיפור העצמות היבשות
	טעמי ההגדה לילדי ישראל
	"התחלה לקיץ בריא ושמח"
	תמימוּת ועדוּת
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

ט"ז ניסן

תר"פ

יום פטירת הרה"ק ר' מרדכי דב טברסקי מטומשפאל, בן הרה"ק ר' מנחם נחום, בן כ"ק אדמו"ר האמצעי. שימש ברבנות בעיר טומשפאל.

(ספר הצאצאים ע' 133. ימי חב"ד ע' 154)

תשט"ו

כ"ק אדמו"ר לימד את הניגון "והיא שעמדה".

(תורת מנחם חי"ד ע' 11)

ניגון זה מבטא את חוזק האמונה של בני ישראל בהקדוש ברוך הוא, אשר למרות שנמצאים בגלות קשה, כמו "כבשה בין שבעים זאבים", בכל זאת בוטחים בה' שיצילם מידם. אף אנו, בזכות אמונתנו האיתנה, נזכה בקרוב לגאולה השלימה.

י"ז ניסן 

תרמ"ג

יום הסתלקות הרה"ק ר' ישראל נח שניאורסאהן – מהרי"ן מניעז'ין - בנו הרביעי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בגיל שישים ושש, ומנוחתו כבוד בעיר ניעזי'ן, צמוד לציון זקנו כ"ק אדמו"ר האמצעי.

הרה"ק מהרי"ן נולד בשנת תקע"ה. הוא היה גאון עצום, ואביו מינה אותו לעמוד בראש הישיבה שייסד בליובאוויטש. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו עניני "נגלה" שהיו מביאים לפניו: דיני תורה, הסמכת רבנים וכדומה. כמו כן היה מעביר אליו את כל השאלות בנגלה והוא היה משיב עליהם, ולפני שהיה המהרי"ן שולח את התשובה היה מראה אותה לאביו הצמח צדק.

הוא היה עניו מאד ובעל בכי גדול, דרך עבודתו היתה במרירות. מתחלת התפילה ועד סופה היה בוכה ללא הפסק.

(בית רבי ע' 244. ימי חב"ד ע' 154)

ח"י ניסן

תרל"ח

יום הולדת אביו של כ"ק אדמו"ר, כ"ק הרה"ג הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן, להוריו הרה"ג הרה"ח ר' ברוך שניאור, והרבנית זלדה רחל (בתו של החסיד ר' זלמן חייקין, ממקושרי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר מהר"ש), בעיירה פודוברנקה ליד האמיל ברוסיה הלבנה, ונקרא על שם סבו - אבי אביו - הרה"ג ר' לוי יצחק, בן הרב"ש בן הצ"צ.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כותב עליו:

כבר משחר ילדותו נתגלו אצלו כשרונות עילויים יוצאים מן הכלל.

(ימי מלך ח"א ע' 37)

בצעירותו הוסמך להוראה מגאוני הדור, ביניהם הגאון רבי חיים מבריסק והגאון רבי אליהו מייזל מלודז'.

(תולדות לוי יצחק ח"א ע' 60)

תרס"ב

יום הכנסת כ"ק אדמו"ר בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. מעניין לציין שהיה זה ביום שבו מלאו לאביו עשרים וארבע שנים.

סעודת הברית התקיימה בביתו של זקנו הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב. כן השתתף בשמחה אביו של רבי לוי יצחק, הרה"ג הרה"ח ר' ברוך שניאור. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה הגדולה, ושמחו בדברי התורה ששמעו מפי זקניו של הרך הנימול, ומפי אביו רבי לוי יצחק שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום.

(ימי חב"ד ע' 157)

כ' ניסן

עת"ר

יום פטירתו של הרה"ק ר' יצחק דובער שניאורסאהן – בעל סידור מהרי"ד – בן הרה"ק ר' חיים שניאור זלמן מליאדי, בן הצ"צ, ומנוחתו כבוד בעיר ליאדי.

הרה"ק ר' יצחק דובער מליאדי נולד בשנת תקצ"ה בעיר ליובאוויטש. הוא היה בן יחיד לאביו הרה"ק ר' חיים שניאור זלמן מליאדי. שנים רבות הסתופף בצילו של זקנו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר ליאדי, שם כיהן אביו כאדמו"ר. כשהיה בן ארבעים וחמש נסתלק אביו, והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי.

(ימי חב"ד ע' 157)

תש"א

ביום זה קיבלו כ"ק אדמו"ר והרבנית "ויזה" אמריקאית שאיפשרה להם מאוחר יותר להגר מצרפת לארצות הברית.

באותם הימים היתה צרפת תחת הכיבוש הנאצי, וכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עשה מאמצים רבים להוציא משם את כ"ק אדמו"ר ואת הרבנית.

הבעיה העיקרית היתה - השגת ויזה לארצות הברית, את הפעילות בוושינגטון ניהל מר אשר רבינוביץ בנו של הרה"ח ר' דוד מאיר רבינוביץ.

לאחר מאמצים רבים ולאחר שהוגשה בקשה שכ"ק אדמו"ר יכהן כרב בארצות הברית, אושרה הויזה, ובכך נסללה הדרך להצלת הרבי והרבנית.

(ימי מלך ח"א ע' 528. ימי חב"ד ע' 159)

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כתב "פדיון" מיוחד על כך:

אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתים ע"ד מכניסי רחמים כמבואר בתשובת מהרי"ב ז"ל, עבור נכדתו הי' מושקא ובעלה מנחם מענדיל בן חנה הנמצאים כעת בעיר

פאריז צרפת ומנחם מענדיל הוא נאנסעניסט, אינו אזרח צרפתי ובעת ובזמן המלחמה רשמו אותו בין העומדים לעשות בשביל הצלת המדינה ות"ל לא קראוהו, אנא לעורר רחמים רבים בעדם שיהיו נשמרים מכל צו"צ נו"מ ולא יקראו אותו ויהיו במנוחה ויתן השי"ת דיעה טובה בלב הקונסול האמעריקאני לתת להם את הויזה האמעריקאנית ולתת להם דיעה ישרה לנסוע לפה ויצליחם השי"ת בנסיעה כשורה ויבאו להצלחה אלינו ויסתדרו בסדר טוב בגשמיות וברוחניות.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חי"ג ע' עדר)

תש"ו

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אמר:

עכשיו יכולים להגיד שהשליחות של בואי לאמעריקא הצליחה. 

(סה"ש תש"ו ע' 37)

כ"ב  ניסן

תרס"ו

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, הנהיג - בפעם הראשונה - שבסעודת משיח שותים ארבע כוסות, זה היה בעת שאכל סעודת משיח עם התלמידים, בחג הפסח הראשון שנשארו ה'תמימים' לחוג את החג בליובאוויטש.

(היום יום כ"ב ניסן. סה"ש קיץ ש"ת ע' 71)

כ"ק אדמו"ר אמר:

מובן, שההוראה היתה לא רק עבור שנה ההיא, כי אם שאז גילה אדמו"ר נ"ע את ההנהגה הראויה עבור כל השנים, ולכן ישתו גם עתה תלמידי הישיבה ד' כוסות.

(תורת מנחם חט"ז ע' 230. ח"ח ע' 117)

ת"ש

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ  אמר את השיחה הידועה שבה הניח את היסוד והתכנית ל"לוח היום יום", ואמר, שליקוט מסודר כזה מסוגל לעשות רק "פנימי עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה"...

ה"לוח" חובר מאוחר יותר ע"י כ"ק אדמו"ר, בשנת תש"ג, בבואו לארצות הברית.

(סה"ש קיץ ש"ת ע' 80)

תשכ"ט

כ"ק אדמו"ר מעורר אודות חיזוק שכונות שגרים בהן יהודים; משמעות הדבר הייתה: לא לנטוש את קראון-הייטס!

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. שיחות קודש תשכ"ט ח"ב ע' 62 ואילך)

תשל"א

כ"ק אדמו"ר החל לבאר קטעים מ"לקוטי לוי יצחק" של אביו הרלוי"צ נ"ע על הזוהר.

תשד"מ

התקנה של לימוד הרמב"ם היומי הוכרזה על ידי כ"ק אדמו"ר בהתוועדות יום אחרון של פסח.

(תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"ג ע' 1545)

אחת המעלות שבזה: נפסק בשולחן ערוך שכל אחד חייב לסיים את כל התורה כולה, ובכך שילמד את ספרו של הרמב"ם המקיף את כל התורה כולה, יצא בזה ידי חובתו.

התקנה נחלקה לשלושה מסלולים: א. ללמוד בכל יום שלושה פרקים כדי לסיים במשך השנה. ב. ללמוד בכל יום פרק אחד, ובכך לסיימו בשלוש שנים. ג. אלה שאינם שייכים ללימוד ספר משנה תורה ילמדו ב"ספר המצות להרמב"ם".

תשמ"ט

כ"ק אדמו"ר מעורר שיערכו "כינוסי תורה" בכל מקום ב"אסרו חג".

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ט ח"ג ע' 61)