נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת וארא | לגלות בנו את האבות
	השגחה פרטית מהרבי לחסיד
	להפיץ תורה ב'שבעים לשון'
	בין גאולת מצרים לגאולה העתידה
	'בקשה נפשית' או 'הצעה' של נשיא-הדור
	מתי מותר ללמוד חכמות חיצוניות?
	פרשת וארא
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ז טבת  

תרס"ח

יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' דב זאב קאזווניקוב, רבה של יקטרינוסלב (לפני שכיהן שם הרה"ג המקובל ר' לוי יצחק, אביו של הרבי). ומנוחתו כבוד בעיר יקטרינוסלב.

הרה"ג ר' דוב זאב היה מהמיוחדים בין חסידי חב"ד, היה גאון גדול בנגלה ובחסידות ולמרות גאונותו המופלגת נהג בהצנע-לכת ביותר. בבחרותו ביקר אצל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק והיה מזקני חסידי כ"ק אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר מוהרש"ב.

בשנים מאוחרות יותר התפרסם כאיש מורם מעם, ואגדות רבות נרקמו סביבו כאיש קדוש ומחולל פלאות.

עשרים וחמש שנה אחרי הסתלקותו החליטו השלטונות להעביר את בית העלמין היהודי ביקטרינוסלב למקום אחר. כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק שניאורסאהן (אביו של הרבי) היה בין המתעסקים בהעברת גופו של הרה"ג הרה"ח ר' דב זאב, והוא היה מספר בהתפעלות על קדושתו - שלמרות שעברו עשרים וחמש שנה מאז הסתלקותו, מצאו את גופו שלם כאילו נקבר באותו יום עצמו.

(ימי חב"ד ע' 98)

כ"ח טבת 

תר"מ

יום הולדת הרבנית חנה שניאורסאהן, אמו של כ"ק אדמו"ר, בעיר החסידית המפורסמת ניקולייב, לאביה הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה הלוי ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב, ולאמה הרבנית רחל (בתו של הרה"ג ר' יצחק פושניץ, רבה של העיירה דוברינקה).

מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין חיות טרף, משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסאהן יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניא, פניה לא היו עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה נצרה בלבה ולא הביעה בפני אנשים.

(ימי חב"ד ע' 12. 98)

כ"ט טבת 

תרפ"ו-תרפ"ח [?]

יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' ברוך שניאור, בנו של הרה"ג הרה"ח לוי יצחק, בן כ"ק אדמו"ר ברוך שלום - הרב"ש – סבו של הרבי.

הרה"ג הרה"ח ר' ברוך שניאור היה גאון גדול ובעל זכרון נפלא, הוא ידע את כל הש"ס בעל פה. היה חסיד של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב וכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.

(ימי חב"ד ע' 155)

חודש שבט

ב' שבט    

תק"ס

יום הסתלקות הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפולי, ב"ר אליעזר ליפמן, בהיותו כבן שבעים ושבע. הוא היה מגדולי תלמידיו של הרב המגיד ממעזריטש. מנוחתו כבוד באניפולי ליד רבו המגיד ממעזריטש.

כשהדפיס כ"ק אדמו"ר הזקן את ספר התניא (בשנת תקנ"ז), שלח שליח מיוחד להרה"ק ר' זושא מאניפולי לקבל את הסכמתו להדפסת התניא.

סיפר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב:

כ"ק רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י אמר על הרב ר' זוסיא מהאניפאל שהוא הי' למדן אמיתי, דבעוד היותם במעזריטש, הנה פעם עמדו כ"ק רבינו הגדול, והרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב ודיברו בענין עמוק בהרמב"ם (שניהם היו למדנים גדולים ביותר) שהי' להם מוקשה ההלכה שפסק או פירוש ענין הלכה, עד אשר התעמקו מאד בהענין ההוא, וכל א' מהם אמר סברא להצדיק את הרמב"ם ולפרשו כפי הכוונה האמיתית. עודם מדברים והרב ר' זוסיא מהאניפאל בא וראה אותם מדברים בהתלהבות (כדרך שנים הלומדים תורה לשמה), ניגש אליהם הר"ז הנ"ל והתחיל לשאול אצלם באיזה ענין הם מדברים, האבן זיי א שמייכל געטאן [= הם חייכו], להיות שהוא לא התעסק בעניני נגלה בעמקות, וכאשר התחיל לבקשם עוד פעם ועוד פעם, אמרו לו מה שאומר הרמב"ם, ואיך שאין זה מתקבל מפני אלו ואלו הטעמים.

וכך הי' דרכו שבכל עת שלא הי' מבין איזה ענין הי' מתחיל לבכות (פלעגט ער אנהויבען וויינען): זוסיא ווייס ניט דעם פשט אין דעם ענין [= זוסיא אינו יודע את פירוש הענין], והי' בוכה עד אשר הי' נרדם, והי' בא בעל ההלכה ההוא, או אלי' הנביא, ואומרים לו הפשט. ואח"כ הי' מתעורר.

וכאשר שמע את הקושיות שעל הרמב"ם הלך לו והתחיל לבכות: רבש"ע! זוסיא ווייס ניט דעם פשט אין רמב"ם אין דעם און דעם ענין! [= זוסיא אינו יודע פשט ברמב"ם בענין פלוני] ונרדם, ובא הרמב"ם ואמר לו הפשט, ואח"כ נתעורר והלך אל כ"ק רבינו הגדול והרב ר' לו"י מבארדיטשוב, ואמר להם כי כן אמר הרמב"ם הפירוש בענין זה, מובן הדבר שהי' זה בהפלאה.

ולכן הוא למדן אמיתי, דכשאומרים איזה פשט מי יודע האם מכוון לאמיתתו ממש, אמנם כשהרמב"ם אומר הפשט, אז הוא בודאי האמת כך, ולכן הוא למדן אמיתי ער ווייס דעם פשט [= הוא יודע את הפשט] לאמיתתו, דאם לאו יבוא בעל המימרא ההיא ויבאר לו כל אשר יחפוץ.

(סה"ש תורת שלום ע' 84)

ג' שבט        

תש"ל

בהתוועדות פ' וארא כ"ק אדמו"ר הכריז על סיום הכתיבה של ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו (שכתיבתו החלה בשנת תש"ב), ושהכנסתו תהיה בימים הקרובים (ט' בשבט).

(שיחות קודש תש"ל ח"א פ' וארא סעי' ג)