אל הרב זלמן סורוצקין, רבה של לוצק, נכנס אחד מתושבי העיר וביקש את עצתו בעניין מסויים. חיווה הרב את דעתו, אולם האיש התקשה לקבל זאת. לבסוף אמר לו הרב: "אני מצווה עליך לעשות בדיוק כפי שאמרתי לך".

תמה האיש: "וכי יש מקום לצוות על דבר שאינו אלא עצה טובה?".

חייך הרב ואמר: "מצאנו בתורה שהקב"ה יעץ לבנות צלפחד להינשא לבני שבטן, כדי שנחלתן תישאר בידי השבט. אין זו אלא עצה טובה, ואף-על-פי-כן נאמר 'זה הדבר אשר ציווה ה''. מכאן למדנו, שלפעמים מוכרחים לעוץ עצה ליהודי בלשון ציווי ופקודה"...