כשהחמה שוקעת

במסכת שבת (כא,ב) נאמר: "נר חנוכה מצוותה משתשקע החמה". הדלקת נר חנוכה נחוצה בעיקר בזמן שקיעת החמה, כאשר החושך מכסה ארץ והלב מתכווץ מבדידות וייאוש, עד כי נדמה שאין קרן של תקווה וכלו כל הקיצין. דווקא אז מצווה להדליק נרות חנוכה, להגביר את האור ולשאוב מהם ביטחון ואמונה.

(עיטורי תורה)

הזדמנות לשוב

ימי חנוכה הם המשך לימים הנוראים. מי שלא שב בעשרת ימי תשובה, תשובתו מתקבלת עד יום שמיני של חנוכה - 'זאת חנוכה'. רמז לכך נמצא בישעיהו (כג,ט): "בזאת יכופר עוון יעקב" - כלומר עד 'זאת חנוכה' אפשר לכפר ולשוב בתשובה על העוונות.

(צמח דוד)

אור בחצר

מדוע הדליקו את הנרות "בחצרות קודשך" - וכי מה הקשר בין נרות המנורה ובין חצר המקדש? אלא שונה נר חנוכה בזה שמצוות הדלקתו "על פתח ביתו מבחוץ", להאיר את רשות הרבים. לכן הנרות שהדליקו אז במקדש היו מכוונים להאיר את החצר, את העולם שמחוץ למקדש.

(רבי אברהם מסוכוצ'וב)

הפיכת המורדים

זמן הדלקת נרות חנוכה הוא "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" (שבת א,ב). "תרמודאי" רומז למרידה בה', כמפורש בכתבי האריז"ל ש"תרמוד" אותיות מורדת. הדלקת נר חנוכה פועלת אף בהם ביטול וכיליון, ועד כדי כך שבמקום להיות מורדים, הם נהפכים לקדושה ומקיימים בעצמם את מצוות נר חנוכה.

(הרבי מליובאוויטש)

עם-ישראל דומה לשמש

כמה דומה עם-ישראל לשמש של נרות החנוכה: השמש הוא נושא האור, המעלה את האור בכל הנרות, אך אחר-כך הוא עצמו עומד בצד, כדבר שאין בו צורך. כך נוהגות בנו לעיתים קרובות אומות העולם - משתמשות בנו ולאחר מכן מעמידים אותנו בצד.

(עזרת ישראל)

הפיכת החושך

במדרש (בראשית-רבה) נאמר על הפסוק "וחושך על פני תהום": זו מלכות יוון. לפיכך כשישראל נגאלו וניצחו את היוונים, נעשה הנס על-ידי נרות - אור שמסמל את ניגודה של יוון.

(שפת אמת)

ניסים בלילה

את הנרות מדליקים בלילה, "משתשקע החמה". היום מסמל את הנהגת הטבע, את המצב ש"עולם כמנהגו נוהג", ואילו הלילה מסמל את הניסים שהם למעלה מהטבע ומהעולם, ולכן הלילה מסוגל יותר לניסים. את נרות החנוכה לזכר הניסים מדליקים בלילה דווקא.

(המהר"ל מפראג)

סור מרע ועשה טוב

"בית-שמאי אומרים... פוחת והולך, ובית-הילל אומרים מוסיף והולך" (שבת כא,ב). "פוחת והולך" מסמל את העבודה של "סור מרע", לתקן את הפגמים ולשאוף שיפחתו ויתמעטו. "מוסיף והולך" מסמל את העבודה של הוספה בתורה ובמצוות. וההלכה כבית-הילל - משום שעיקר-העיקרים הוא השאיפה להתעלות כל הזמן בהתדבקות בקדושה.

(פניני תורה)

אש והתלהבות

הגמרא אומרת (שבת כא): "הדלקה עושה מצווה". אמר על כך רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב: עיקר התכלית של המצווה היא ההדלקה וההתלהבות, האש המתלקחת בנשמה.

זוכה לתלמידי-חכמים

"הרגיל בהדלקת נר חנוכה זוכה לבנים תלמידי-חכמים" (שבת כג,ד). היוונים רצו להשכיח את התורה, ולכן הרגיל בנר חנוכה, שהוא זכר לנס ההצלה מגזירת היוונים - זוכה לבנים תלמידי-חכמים.

(ליקוטי לוי-יצחק)

בזכות מסירות-הנפש

הרמב"ן כותב שנרות חנוכה אינם בטלים לעולם. זאת משום שנרות אלה באו על-ידי שלמות עבודת ישראל, שמסרו את נפשם כנגד גזרות היוונים. לכן נרות אלו אינם בטלים לעולם.

(לקוטי שיחות)

סגולה מיוחדת

עיקר נס החנוכה היה על עניינים רוחניים – לימוד התורה וקיום המצוות. מזה מובן שימי חנוכה הם בעלי סגולה מיוחדת להוסיף עידוד וחיזוק בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור, להתגבר על כל הקשיים הכרוכים בזה.

(הרבי מליובאוויטש)

המלאכה אינה מפריעה

חנוכה ופורים שניהם חגים שאינם כתובים בתורה אלא תקנת חכמים. בימים האלה מותר לעשות מלאכה, שלא כבחגים הכתובים בתורה, או בשבת, שבהם אסור לעשות מלאכה. טעם הדבר: בחנוכה ובפורים ההמשכה האלוקית היא מדרגה נעלית ביותר, שבכוחה להתלבש ולהאיר גם במלאכות העולם.

(שיחות-קודש)