נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת כי תצא | הניצחון מובטח
	תפילה המעוררת רחמים
	עבודה שלימה: עד הפרט בקטן ביותר
	לקראת נישואי הקב"ה עם ישראל
	"בברכה לעבודה פנימית"
	פרשת תצא
	"משה קיבל תורה מסיני"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

בכדי שהעבודה תקרא "עבודה שלמה" יש צורך שגם הפרטים הקטנים שבה ייעשו באופן הטוב ביותר * תורה שלמה היא תורה שיש בה חיבור וייחוד של נגלה ונסתר, שגם בעת שלומד החלק הנגלה שבתורה ניכר עליו שלומד גם את החלק הנסתר שבה * ישיבת תומכי תמימים נפתחה בחודש אלול משום שבחודש זה מודגש הקשר בין תורה ותפלה * משיחת כ"ק אדמו"ר

א. ..עבודה שלימה היא דווקא כשהעבודה נעשית באופן שנוגע לא רק כללות העניין, אלא גם פרטי העניינים, והיינו, שכל פרט ופרט עד לפרט היותר קטן נוגע לשלימות העבודה.

ולדוגמא:

בנוגע לעניין ההתבוננות – מבואר בשער הייחוד¹ שלא מספיקה התבוננות כללית, אלא יש צורך בהתבוננות פרטית דווקא.

וכן הוא בעניין העבודה – שלא מספיקה תנועה כללית של מסירות נפש וקבלת עול, אלא צריך להיות קיום פרטי המצוות דווקא, היינו, כפי שרצון העליון מתלבש בפרטים דווקא, ועל דרך זה בנוגע לכל מצוה פרטית, שצריך לקיימה בכל פרטיה.

ועד שניתוסף שלימות בקיום מצוה מצד ריבוי הפרטים דבני ישראל – "ברוב עם הדרת מלך"².

ועד שמצינו בנוגע למצות מילה [שעוד לפני מתן תורה הייתה כבר בדוגמת המצוות שלאחרי מתן תורה³, שפועלים המשכת וחיבור הרוחניות עם הגשמיות, להמשיך קדושה בדבר הגשמי, שלכן אמר אברהם לאליעזר "שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך", לפי שהנשבע צריך שייטול בידו חפץ של מצוה⁴, וקודם מתן תורה היה ענין זה רק במצות מילה (מה שאין כן במקלות של יעקב אבינו, שעל ידם פעל ההמשכה דתפילין⁵, שלא הייתה בהם קדושה, אלא נשארו בגשמיותן כמקודם)], שיש מקום לדחות העניין ד"זריזין מקדימין למצוות"⁶ (שלמדים⁷ ממה שנאמר⁸ "וישכם אברהם בבוקר") כדי לקיימה באופן ד"ברוב עם הדרת מלך"⁹.

והרי "ברוב עם הדרת מלך" הוא עניין שאין בו הגבלה, והיינו, שאין זה באופן שאם יש תשע מאות ותשעים ותשע אנשים, אזי חייב להצטרף כדי להשלים למספר אלף, מה שאין כן אם יש אלף אנשים בלעדו, אלא תמיד ניתוסף בזה עוד יותר, ללא הגבלה.

ועל דרך זה בנוגע לתורה – החל מכללות העניין של מתן תורה, שבשביל זה היה צורך בשלימות המספר דששים ריבוא בני ישראל¹⁰,

[ולהעיר, שעניין זה נוגע לדינא גם לאחרי מתן תורה, כפי שמצינו בגמרא במסכת כתובות¹¹ (לענין הוצאת המת רחמנא ליצלן): "נטילתה (של תורה... כשמת ותלמודו בטל) כנתינתה (מסיני) מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא".

וכמו כן ישנו הדין ש"הרואה אוכלוסי ישראל (חיל גדול של ששים רבוא) אומר ברוך חכם הרזים"¹² – לא רק כשחשובים בעיניו כששים ריבוא¹³, אלא כמסקנת הגמרא שצריך להיות ששים ריבוא בפועל ממש],

וכן מצינו העילוי דעשרה מישראל לא רק לגבי תפלה¹⁴, אלא גם לגבי לימוד התורה, כמאמר רז"ל¹⁵ "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרוי' ביניהם", כמבואר בארוכה באגרת הקודש¹⁶ [ולהעיר גם ממ"ש כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ב"מודעה רבה" בנוגע לשמיעת קריאת התורה¹⁷: "יזהרו על נפשם שלא לדבר ולשוח בעת קריאת התורה כו'", אפילו כש"יש עשרה זולתו שאזניהם קשובות לקול קריאת התורה"] – שבכל עניינים אלו מודגשת החשיבות של כל פרט ופרט.

וזהו גם תוכן הענין ד"בכל דרכיך דעהו", באכילתו ובשתייתו ושינתו כו', והיינו, שנוסף לכך שמקיים כל התורה והמצוות, כולל גם מנהגי ישראל כו', שהם למעלה מ"כל דרכיך", נוגע גם פרטי ענייני הנהגתו באכילתו ושתייתו כו' באופן ש"בכל דרכיך דעהו", ועד שזוהי "פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה"¹⁸ – כיון שבעניין האחדות נוגע גם הפרט היותר תחתון.

ב. ועניין זה מודגש עוד יותר בתורה, שבוודאי שכל פרט ופרט שבה נוגע לשלימות התורה כולה – "תורה אחת"¹⁹, "תורת ה' תמימה"²⁰.

וכמו בעניין ד"תמים", בלי מום, שאפילו אם יש מום הכי קטן באצבע הקטנה שברגל, הנה אף על פי שהרגל הוא החלק התחתון שבגוף, וברגל גופא (שיש בו כמה אברים, כפי שנימנו במשנה²¹) הרי זה בחלק הכי תחתון שבו, מכל מקום, נוגע הדבר לכל מציאות הגוף (כולל גם הראש), שנקרא בעל-מום.

ובעניין זה נכלל גם החיבור של נגלה שבתורה עם פנימיות התורה – שזהו החידוש של ישיבת תומכי תמימים, שמטרתה "להיות תורת ה' תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"²²:

לא זו בלבד שלא מספיק ללמוד רק נגלה שבתורה, ובהכרח ללמוד גם פנימיות התורה – שהרי לולי זאת חסר חלק שלם בתורה, אלא יתירה מזה, שצריך לחבר ולייחד נגלה שבתורה עם פנימיות התורה, והיינו, שבלימוד נגלה שבתורה ניכר שהוא לומד גם פנימיות התורה, ובלימוד פנימיות התורה ניכר שהוא לומד גם נגלה שבתורה, כך, שלימוד פנימיות התורה הוא לא רק הוספה בכמות הלימוד, אלא גם באיכות הלימוד – שבנגלה יהיה ניכר ונרגש הפנימיות וכו'²³.

ג. והעניין בזה²⁴:

כשעוסקים רק בלימוד נגלה שבתורה, הנה כיון שהעסק הוא בהבנת סברות בענייני העולם, כמו "המחליף פרה בחמור"²⁵ וכיוצא בזה, אזי יכולים לשכוח חס ושלום אודות "נותן התורה" – שלכן צריך להיות העניין ד"ברכו בתורה תחילה"²⁶, וכללות העניין של לימוד התורה צריך להיות לאחרי התפלה דווקא²⁷.

וזהו תוכן העניין דלימוד פנימיות התורה – על דרך "ברכו בתורה תחילה" – דכיון שעוסק בלימוד עניני אלוקות, לא שייך שישכח אודות הקב"ה (ועל דרך שמצינו לעניין בדיקת חמץ²⁸: "הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיני'" (בתמיה) – אף על גב דבעלמא גזרינן בדבר שעסוק בו שלא יושיט לפיו, הכא בבדיקת חמץ ליכא למיגזר, דהוא עצמו כל עסקו זה בחמץ אינו אלא מחזר עליו לשורפו אין לך זכרון לאיסור גדול מזה).

ולכן, על ידי לימוד פנימיות התורה, הנה גם בלימוד נגלה שבתורה לא ישכח שזוהי תורתו של הקדוש ברוך הוא – כנוסח ברכת התורה: "נתן לנו את תורתו", והיינו, שזוהי התורה שלומד הקדוש ברוך הוא, והרי כל אחד מבין גודל ריחוק הערך בין הלימוד שלו ללימוד של הקדוש ברוך הוא, ואף על פי כן הוא מברך ש"נתן לנו את תורתו", היינו, שבלימודו בסברות של אביי ורבא הרי הוא לומד בפועל תורתו של הקדוש ברוך הוא – שהרי אמירת ברכה אינה אלא על דבר שישנו בפועל, כמו ברכת הטוב והמטיב, שאין מברכים אותה על טובה שתהיה בעתיד, אלא על טובה שישנה בפועל, וכן בנוגע לברכת הנהנין, שאין מברכים אותה על דבר שבכחו ליהנות ממנו, אלא על דבר שנהנה ממנו בפועל, ומזה מובן גם בנוגע לברכת התורה, "אשר נתן לנו את תורתו" – שהעניין בנגלה דתורה שלומד בפועל הוא תורתו של הקדוש ברוך הוא.

וכאשר לימוד התורה הוא באופן כזה – הרי זה פועל על כל היום כולו, שהנהגתו תהיה באופן ד"בכל דרכיך דעהו".

ד. ועניין זה קשור במיוחד עם יום ח"י אלול – שקשור עם התייסדות ישיבת תומכי תמימים²⁹:

ובפרטיות יותר – הנה התחלת ההתייסדות הייתה ביום ט"ו אלול, שבו היא שלימות הלבנה (קיימא סיהרא באשלמותא³⁰) דחודש אלול.

והעניין בזה:

עניינו של חודש אלול – שבו מודגש עניין התפלה, שהרי אפילו משה רבינו, שעניינו תורה, כמו שכתבו³¹ "זכרו תורת משה עבדי", עסק אז בעיקר בעניין התפלה³².

וכיון שמדתו של משה היא מדת האמת³³, ועיקר עניינו הוא עניין התורה, הרי מובן, שגם תפלתו הייתה קשורה עם עניין התורה – תפלה שבתורה או תורה שבתפלה, כמו ספר תהלים³⁴, שהוא אחד מעשרים וארבע ספרים שבתורה, ועניינו תהילות ותשבחות (תפלה), ובכללות יותר: תפלה עניינה "דע לפני מי אתה עומד"³⁵, ובתורה גופא הרי זה העניין של פנימיות התורה – "דע את אלקי אביך"³⁶.

וזוהי השייכות של התייסדות ישיבת תומכי תמימים לט"ו (השלימות של חודש) אלול – כיון שבחודש אלול מודגש החיבור של תורה ותפלה, בהתאם לעניינה של ישיבת תומכי תמימים לחבר נגלה שבתורה עם פנימיות התורה, תפלה שבתורה.

(משיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול תשכ"ז.

תורת מנחם כרך נ' עמ' 370 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

______________________

1)    לאדמו"ר האמצעי – בתחילתו, ובפרק ד.

2)    משלי יד, כח. וראה אנציקלופדיה תלמודית בערכו.

3)    ראה תורת מנחם חלק מא עמ' 241.

4)    חיי שרה כד, ב-ג ובפירוש רש"י.

5)    ראה זוהר חלק א קסא, ב ואילך.

6)    ראה אנציקלופדיה תלמודית בערכו.

7)    פסחים ד, א.

8)    וירא כב, ג.

9)    ראה אגרות קודש חלק ד עמ' קנד ואילך.

10)  ראה מכילתא יתרו יט, יא. דברים רבה פ"ז, ח.

11)  יז, סע"א (ובפירוש רש"י).

12)  ברכות נח, רע"א (ובפירוש רש"י).

13)  ראה שם, ב.

14)  ראה שם כא, ב.

15)  אבות פרק ג משנה ו.

16)  סימן כג.

17)  אגרות קודש שלו ח"א עמ' קעז ואילך.

18)  ברכות סג, א.

19)  בא יב, מט.

20)  תהילים יט, ח.

21)  אהלות פרק א משנה ח.

22)  שיחת ליל שמחת תורה תרנ"ט – ספר המאמרים תרנ"ט (הוצאת תשע"א) בהוספות (עמ' רצד).

23)  ראה גם תורת מנחם חלק מח עמ 431.

24)  ראה גם תורת מנחם חלק ד עמ' 172.

25)  בבא מציעא ק, רע"א (במשנה).

26)  נדרים פא, א. וראה ליקוטי שיחות חלק טו עמ' 3.

27)  ראה ליקוטי תורה ברכה צו, ב.

28)  פסחים יא, א ובפירוש רש"י.

29)  ספר השיחות תש"ב עמ' 133. "היום יום" ט"ו אלול.

30)  זוהר חלק א קנ, ריש ע"א. חלק ב פה, ריש ע"א.

31)  מלאכי ג, כב.

32)  לשלימות העניין ראה שיחת שבת פרשת ניצבים וילך שנה זו (תשכ"ז) סעיף ח ואילך.

33)  ראה בבא בתרא עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמות רבה פ"ה, י. תנחומא שמות כח. קרח יא.

34)  ראה גם תורת מנחם חלק מז עמ' 38.

35)  ראה ברכות כח, ב.

36)  דברי הימים א כח, ט.

סיכום:

עבודה מושלמת היא כזו שגם הפרטים הקטנים שבה מתבצעים בשלימות, ואילו חסרון אפילו בפרט אחד קטן פוגם בכללות העבודה.

כך הדבר בהתבוננות בגדולת ה': מבואר בחסידות שלא דיי בהתבוננות כללית, אלא יש צורך בהתבוננות והעמקה בעניין פרטי.

כך גם בעבודת ה': לא דיי בתנועה כללית של מסירות נפש, אלא שהתנועה תחדור בקיום המצוות הפרטיות.

זה מודגש במיוחד בתורה, שעליה נאמר "תורת ה' תמימה":

לימוד התורה עליו להיות 'שלם'; ללמוד הן את הנגלה שבתורה והן הנסתר שבתורה.

יתירה מזו, יש לחבר את שני חלקי התורה, כלומר, לימוד הנגלה שבתורה צריך להיות באופן שניכר שהלומד עוסק גם את בחלק הנסתר, וכן, בלימוד הנסתר ניכר הלימוד של חלק הנגלה.

הביאור:

חלק הנגלה עוסק רבות בסברות הקשורות בענייני העולם, ולפיכך עלול להיות מצב בו בלימוד נרגשת מציאות העולם ולא מציאות "נותן התורה".

ברם, החלק הנסתר שבתורה עוסק בגדולתו של "נותן התורה", וכאשר לומדים זאת היטב ועוסקים בעבודת התפילה, הרי גם בלימוד הנגלה מורגש "נותן התורה". דווקא בלימוד באופן זה, שלימוד הנסתר משפיע על לימוד הנגלה, התורה שלימה – "תורת ה' תמימה".

עניין זה שייך במיוחד לימי חודש אלול: בחודש אלול מודגש עניין התפילה. אף משה רבינו – שעניינו העיקרי הוא תורה – עיקר עסקו בימי חודש אלול היה בתפילה, כפי שהיא קשורה עם עניין התורה. הרי שבחודש אלול מודגש עניין לימוד הנגלה הבא לאחר עבודת התפילה.

בישיבת תומכי תמימים לומדים הן נגלה והן נסתר, ועוסקים בעבודת התפילה ויש לומר, שזהו הטעם שהישיבה נפתחה בחודש אלול, שכן, בחודש זה ישנה הדגשה מיוחדת לעניין לימוד הנגלה מתוך יראת ואהבת "נותן התורה".