נושאים נוספים
	פרשת בלק | יש לדעת!
	"שבחסדיו הביאם"
	האחריות והאתגר של הנשים
	גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
	זקניך ויאמרו לך
	עת לדעת
	יומן משנת תשמ"ה
	לא עונש, אלא תיקון
	פרשת בלק
	"ותן חלקנו בתורתך"
	כ"ק אדמו"ר הריי"צ
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום ש"ק, י' תמוז

כשנכנס לשחרית הודיע על התוועדות.

נוסח המברק שהואיל כ"ק אד"ש לשלוח לקראת חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ה'תשמ"ה:

לכל המשתתפים ולכל המשתתפות בהתוועדויות דחג הגאולה ולכל אחב"י – שליט"א

שלום רב וברכה מרובה!

חג הגאולה שמח והתוועדויות פעילות ומשפיעות על כל המתוועדים ועל כל אחינו בני ישראל - שליט"א.

פעולה נמשכת במשך כל השנה.

ובפרט אשר, כדברי בעל הגאולה במכתבו המפורסם, לא אותו בלבד גאל הקב"ה כי אם גם את כל כו'.

וביתר שאת שיבוא ויפעול במעשה שהוא העיקר – בכל התורה ומצוותי', מתחיל בהמבצעים הכלליים וכל פרטיהם.

ויקויים בכל אחד ואחת במהרה בימינו ממש הנאמר בספר דוד מלכא משיח:

ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון.

בגאולה הכללית (כולל גאולת כל אחד ואחת) האמיתית השלימה ע"י משיח צדקנו.

          בכבוד ובברכת חג הגאולה

חי"ק.

יום א', י"א תמוז¹:

כשנכנס למעריב הורה בידו להגברת השירה גם לאחר שנכנס לבית-הכנסת.

היום הכניסו את הדו"ח על התהלוכה שהייתה בחג השבועות – ומיד נתקבל מענה.

בסיום הקדיש האחרון התכופף והרים בדל סיגריה שהיה על הרצפה.

יצא לקידוש לבנה, והלך עד (פתח ²788) לפני הפינה של איסטרען-פארקווי – קינגסטון.

י"ב "חג הגאולה":

9:30 התוועדות.

לאחר השיחה הראשונה ניגש הרב יאלס³ ומסר פתק לרבי. הרבי קרא את הפתק, ולאחר מכן הניחו בסוף הסידור.

לאחר המאמר ניגש הרב שמחה עלברג⁴ ושוחח עם הרבי מספר דקות.

באמצע אמר לכמה שיאמרו לחיים ( - וכן לצלמי הוידאו). בסיום ההתוועדות הורה הרבי לשרוק.

בסיום ההתוועדות, כשיצא, לא הרים הרבי את החבילה (כרגיל) שבה נמצאו המגביות⁵ (ולקח את זה הריל"ג).

ההתוועדות הסתיימה קרוב ל-1:30 (לפנות בוקר).

אח"כ נכנס ד"ר ווייס⁶ לרבי, ושהה שם כשעה.

יום ג', "חג-הגאולה", י"ג תמוז:

כשהגיע הרבי בבוקר חילק צדקה לכל הנוכחים. כשעבר הר' ישראל זאייאנץ שאלו הרבי האם היו התנאים של בתו, וענה שהם יהיו היו בערב. הרבי בירכו שיהיה בשעה טובה ומוצלחת.

הרבי נסע לאוהל בשעה 2:45 (מוקדם מהרגיל), וחזר בשעה 8:45 לערך. בחזרת הש"ץ של מנחה בכה ילד קטן בגיל 3. הרבי הביט בו ואמר 'אמן', כסימן שגם הוא יאמר.

כשנסע לביתו התעניין אצל ר"י שי' קרינסקי (הנהג) מדוע לא מתוועדים, וכשחזר הנ"ל ל-770 סיפר לכל הנוכחים שם, וכמובן שישבו להתוועד.

יום ד', י"ד תמוז:

היום כתבו מעל הדלת של 770 (על בליטה שמתחת לחלון בקומה ב') "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש" (בעברית ובאנגלית).

לאחר מנחה נכנס ראש-הישיבה הרב ישראל פיקארסקי לגן-עדן-התחתון, ואד"ש דיבר עמו שם. לאחר שיצא, פתח הרבי את הדלת – של גן-עדן התחתון – וקרא לו חזרה, ויצא לאחר זמן קצר. הוא שהה שם כ-15 דקות (הוא נוסע לארה"ק, ובכל שנה לפני נסיעתו נכנס לאד"ש).

בשעה 8:10 נכנס לזאל ליחידות, ביציאתו מחדרו בירך חתן וכלה שעתה התקיימה חופתם בברכת מז"ט.

בסיום היחידות הראשונה שחילק צדקה לכל הנוכחים, עצר הרבי אחד ושאלו האם הוא הילדסהיים. וענה שכן. הרבי אמר לו שהוא מרוצה מזה שחבר הכנסת א. ורדיגר⁷ פרש מהממשלה. וכשלא הבין מה הרבי אמר לו – הוסיף הרבי: מה, כבודו לא יודע? (שהנ"ל פרש). והרבי הוסיף שהלוואי שאחרים ילמדו ממנו.

בסיום היחידויות – לאחרי שיצאו כולם – ניגש לרבי המשפיע הר' יהושע שי' קארף ודיבר עם הרבי מספר דקות. היחידויות הסתיימו בשעה 10:00 לערך.

יום ה', ט"ו תמוז:

לקריאת-התורה הכינו 'סטענדער' – קופסה חדשה עם ריפוד בצדדים, עשו חורים בשולחן – ובתחתית הקופסה ישנו מדף היוצא (כמו הסטענדער הרגיל שבו משתמש הרבי כאשר הוא יושב).

בשעה 11:00 יצא הריל"ג ואמר שהרבי ביקש שכולם יגשו לקבל ניקל'ס לצדקה. החלוקה ארכה כ-15 דקות. בשעה 2:25 נסע הרבי לאוהל – וחזר בשעה 8:10 לערך.

כשחילק הרבי מטבעות צדקה לילדים – לפני תפלת מנחה – שאל הרבי את א' הילדים: "איפה אחיך הקטן?", כדי לתת לו צדקה.

לפני מנחה הודיע הריל"ג, שלאחר מנחה תתקיים "א קורצע פארבריינגען" (=התוועדות קצרה).

הרבי נכנס לתפילת מנחה לבוש מעיל משי.

העמידו על השולחן את הקופסה שהביאו בבוקר, וכן את הכיסא.

לאחר מנחה נכנסו לרבי "ז' טובי העיר" (שנכנסו ביום ה' בדר"ח תמוז⁸). הרבי נתן להם קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז (הרב מענטליק לא היה, הוא הלך לקצירת חיטים).

כ-5 דקות לאחר תפילת מנחה נכנס להתוועדות. בתוך הסידור היה הקונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז, שהודפס ביום זה בהוראת הרבי. כשהתיישב הוציא הרבי את הקונטרס הנ"ל והניחו לפניו על השולחן (וכך היה מונח כל ההתוועדות).

ציווה שינגנו את הניגונים של כל הנשיאים (ושיעשו זאת בקיצור), ניגנו הג' תנועות, הקאפליא של אדמו"ר האמצעי, ימין ה', לכתחילה אריבער, הכנה, הבינוני.

מאמר כעין שיחה ד"ה יהיה ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וגו'.

שיחה א' – בכל זמן ישנו העניין המיוחד בו, וכעת נמצאים ביום ט"ו לחודש שקיימא סיהרא באשלמותא, וזה קשור לדור י"ד ודור ט"ו שזה קאי על מלכות דוד ושלמה, ואף שא"א ששני מלכים ימלכו יחד, מכל מקום זה עניין א' עם דוד המלך, ובדוגמת "שליח" ששלמה היה שליח של דוד. ומכיוון שמאן מלכי רבנן, על כן, כשנמצאים בזמן הגאולה של הרבי הריי"ץ נ"ע וכאן המקום לדבר על התקנות של הרבי. וציווה לפרסם תקנות אלו. והם: אמירת חת"ת (חומש, תהילים, תניא). ועל-דרך-זה בעניין תפילה בציבור שצריכה להיות הכנה כללית "דע לפני מי אתה עומד", ובעיקר ישנה תקנה בעניין השקידה בעבודת התפילה, ועל-דרך-זה בקו השלישי בעניין הצדקה שבעל הגאולה השתדל בזה ביותר.

בין השיעורים שבעל הגאולה דיבר זהו בנוגע ללימוד דפרשת השבוע, ובקביעות היום זה מחמישי ועד שישי דפרשת בלק. ההוראה מזה: דהנה כתיב ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו. דאף-על-פי שיש גלות, לכאורה זה מפריע לקשר שבין ישראל להקב"ה ח"ו, על-זה אומרים שה' אלוקיו עמו, ויתירה מזו "ותרועת מלך" ורש"י מפרש מלשון "רעות", שזה מורה על החביבות של ה' לבני ישראל.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 11:45.

ההוראה משיעור רמב"ם היומי – (שלימוד הרמב"ם שייך גם לקטן (ולגדול), שכתוב בתחילת הרמב"ם יסוד היסודות וכו' שיש שם מצוי ראשון, וגם ילד קטן יודע את זה באם חונך בחינוך טוב, וזה מונח צאלו גם בשכל ולא רק באמונה שמבין בשכלו שלהוריו שנותנים לו את מזונותיו היה להם הורים שהם היו יותר חזקים מהוריו, וממילא מבין בפשיטות שהקב"ה נתן לו את צריכו) ע"כ מאמר המוסגר.

בסוף הלכות איסורי ביאה בנוגע לאכילת תרומה לכוהנים צריך בדיקה עד המזבח בזמן בית המקדש, שמכיוון שהסבא שלו שימש במזבח זה מסייע לנכדו שיוכל לאכול בתרומה, ובפרט אם הוא עצמו שימש במזבח. ועל-דרך-זה בנוגע לתפילות, הגמרא אומרת שזה במקום תמידין. ועל כן אין צריך לבודקו, כיוון שהוא משמש על המזבח, וזה נאמר על כל יהודי שכיוון שמשמש לפני המזבח, על כן אין צריך לבדקו.

וכעת נמצאים אנו בזמן דעקבתא דמשיחא ויש תוקף יותר בעניין האמונה, וצריך להתחזק בתקנות של הרבי הריי"ץ נ"ע.

בצאתו לביתו החליף מספר מילים עם ר' בנימין אלטהויז.

________________________________

1)    בתקופה זו הביא הרבי לראשונה לידיעת הציבור את דבר 'פרשיית הספרים', שנסתיימה ב'דידן נצח' בה' טבת תשמ"ז.

בקשר לזה, הורה הרבי לחברי וועד כפר חב"ד להשתתף בהתוועדות שהתקיימה בט"ו בתמוז (ראה להלן), ובה הורה לראשונה להקים 'בית אגודת חסידי חב"ד' בכפר חב"ד. חנוכת הבית התקיימה שנה לאחר מכן, בט"ו תמוז תשמ"ו.

2)    בניין משרדי המרכז לענייני חינוך.

3)    הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס, רבה של פילדלפיה.

4)    יו"ר איגוד הרבנים ועורך 'המאור'.

5)    בכל שנה, בהתוועדות י"ב תמוז, ערך הרבי 'מגבית' עבור מוסדות אהלי יוסף יצחק.

6)    ד"ר איירה וייס, רופא הרבי.

7)    שכיהן בכנסת מטעם מפלגת מורשה.

8)    חברי אגודת חסידי חב"ד העולמית. ב'יחידות' הקודמת, שיתף אותם הרבי לראשונה בפרטי הפרשייה, והטיל עליהם את האחריות להצלת הספרים.