שאלה: אם הקורא בתורה טועה בקריאה, האם ראוי שאנשים בקהל יצעקו לעברו את התיקון, או מוטב להבליג למען כבוד בית הכנסת?
תשובה: הקורא בתורה חייב להכין את הפרשה היטב כמה פעמים, ובכלל זה הניקוד, שְׁבָאים ודגשים, מלעיל ומלרע, וטעמי המקרא, ובפרט אתנחתא וסוף פסוק. עליו לקרוא בקול רם ובמתינות, כדי שכל הציבור ישמע בבירור את כל הקריאה.
כדי למנוע מצב שבו מתקנים את הקורא מתוך הקהל, כדאי להעמיד לידו אדם בקי בקריאה, שיתקן לו בעת הצורך.
חשוב לדעת: בטעות שמשנה את המשמעות, כגון שבמקום 'חֵלֶב' קרא 'חָלָב', חייבים לחזור ולקרוא פסוק זה נכון.
וכן אם הקורא חיסר פסוק, מילה או אות, אף שאין העניין משתנה על-ידי זה, כגון ב"כי אני הכבדתי" שחיסר את המילה 'אני'.
הספרדים מחזירים את הקורא גם אם טעה באות אחת בטעות שאינה משנה את המשמעות, כגון שקרא 'אברם' במקום 'אברהם', או 'ואם' במקום 'אם' (אבל לא בטעות בטעמי המקרא).
בקריאת שבת בשחרית, אם לא תיקנו טעות יסודית במהלך הקריאה, יש להוציא במהלך השבת ספר תורה ולקרוא שוב את הפסוק המוטעה עם עוד שני פסוקים. האשכנזים חוזרים וקוראים בלי ברכה. למנהג הספרדים, אם הוחסרה מילה, או אפילו הייתה טעות המשנה את המשמעות, חוזרים וקוראים עם ברכה. אם כבר הגיע זמן מנחה, למנהג הספרדים קוראים זאת בשבת הבאה קודם קריאת התורה.
בשני וחמישי ובמנחת שבת, אם קראו לעולים עשרה פסוקים בלי הפסוק המדולג או המוטעה, אין חוזרים.
מקורות: ירושלמי מגילה פ"ב ה"ב ופ"ד ה"ה. רמב"ם הל' תפילה פי"ב ה"ו. טושו"ע ונו"כ, או"ח סי' קמב ס"א. משנ"ב בביה"ל שם. ילקוט יוסף שם, וסי' קלז ס"ד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
