שקר החן

"ורחל היתה יפת-תואר ויפת-מראה" (בראשית כט,יז). מדוע שלמה המלך אומר: "שקר החן והבל היופי, אישה יראת-ה' היא תתהלל", והלוא עינינו רואות שהתורה מהללת את היופי ורואה בו מעלה? אלא זה פירושו של הפסוק: החן והיופי כשהם לעצמם הם שקר והבל, אבל כאשר "אישה יראת ה'", אזיי "היא תתהלל" גם בשל החן והיופי.

(דרך אבות)

מתי הגבורה והחכמה נחשבות

זו כוונת הכתוב (ירמיה ט,כג): "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו... כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי". כלומר, אין להתהלל בחכמה ובגבורה כשהן לעצמן, אבל כאשר "השכל וידוע אותי", כי-אז החכמה והגבורה הן לברכה ולתהילה.

(הגר"א)

התכללות הגוונים

"רחל" רומזת לכנסת-ישראל. בכנסת-ישראל יש יופי והדר רוחני, מאחר שבה מתכללות בחינות שונות בנשמות, והיופי נובע מהתכללות גוונים רבים דווקא, כי בגוון אחד בלבד אין יופי והדר.

(אור התורה)

התכללות המידות

לכן נאמר גם על יוסף הצדיק שהיה יפה-תואר ויפה-מראה (בראשית לט,ו). יוסף היה כלול משלוש הבחינות - חסד, גבורה ותפארת, ויופי בא מהתכללות גוונים שונים, כמו בהתכללות הגוונים של לבן שחור ואדום.

(ה'צמח-צדק')

כשהשקר יהיה לו "חן"

יבוא זמן שה"שקר" יהיה לו "חן" בעיני האדם וה"הבל" ייחשב ל"יופי". בזמן כזה - "יראת ה' היא תתהלל" - יהיה צריך להלל ולשבח מאוד את מי שתהיה בו יראת-שמים, למרות כל הניסיונות והקשיים.

(רבי בונם מפשיסחה)

שני מיני יופי

שני מיני יופי יש לאדם: "יפה-תואר" - המתבטא בחיתוך האיברים ובמידתם, ביחס נכון לשאר איברי הגוף. "יפה-מראה" - מבטא את מראה האיברים ואת צבעם, שכל אחד ואחד מהם הוא כפי שראוי להיות.

(ספר המאמרים תש"ה)

שלמות המעלות

כשם שיש אנשים שזכו להיות "יפי-תואר" בלבד, כך יש מי שזכו להיות "יפי-מראה" בלבד. ויש מי שזכו למתנת אלוקים והם גם "יפי-תואר" וגם "יפי-מראה". כך גם ברוחניות, יש אנשים שהם בחינת "יפי-תואר" ויש שהם בבחינת "יפי מראה", ויש שהם בבחינת "יפה-תואר ויפה-מראה", המתבטא בלימוד תורה, בקיום המצוות ובמידות טובות.

(ספר המאמרים תשי"א)

דרגות בנשמה

בעבודה הרוחנית של יהודי הביטוי "יפה-תואר" מתייחס לנשמה כפי שהיא מלובשת באיברי הגוף, והביטוי "יפה-מראה" מתייחס לעצם הנשמה, שהוא למעלה מהתלבשות בגוף.

(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)