בשיעור היומי ברמב"ם – מסיימים הלכה שלימה, הלכות טומאת צרעת (ולפלא, שלא עשו "שטורעם" על דבר הסיום וכו'), ובסיום ההלכה מאריך הרמב"ם בענייני מוסר ותיקון הדעות (כדרכו בכמה סיומים), ותוכן הדברים – שלילת הדיבור הבלתי רצוי כו' (שעל זה בא העונש דטומאת צרעת), וההשתדלות בדיבור טוב ורצוי, "דברי תורה וחכמה".
בין הדברים מביא הרמב"ם גם הפסוק1 "ולשונם תהלך בארץ", שתוכנו, אודות אלו שמניחים ללשונם "להתהלך" ו"לטייל" בארץ בחופשיות, לדבר רכיל כו', ככל העולה על רוחו ללא מעצור.
ולדוגמא: כאשר הקהל ממנה מישהו, אזי, ישנם כאלו שאינם מרוצים מהמינוי, מכיוון שאינם יכולים לסבול שיש מישהו שממונה עליהם, אדם מכובד כמותו ("א גאנצער יא טיבע דאם") הייתכן שמישהו יהיה ממונה עליו?!... ובמילא, מוצא כל מיני חסרונות על פלוני, ולשונו תהלך בארץ, לדבר בגנותו כו'.
ולא עוד, אלא, שבין חבריו ששומעים את דבריו – ישנם כאלה שבמקום להשתדל בטובתו ולהעמידו על האמת, מעודדים אותו, באומרם, שכל דבריו אמת, אלא, שעדיין "חסר" בדבריו, שלא סיפר אלא חלק מגנותו, מכיוון שישנם עוד חסרונות וכו' וכו'.
ומוסיפים עוד להביא את הדברים (לא רק בדיבור, אלא) גם בכתב, על גבי "נייר חדש", נייר משובח דווקא, וכו'.
וכל זה – במקום הנהגה מתוך אהבת ישראל, ובפרט לאחרי שכל אחד ואחת אומר קודם התפלה [להיותו חסיד שמקיים הוראת רבינו הזקן בסידורו "נכון לומר קודם התפלה"] "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך", והרי, אמירה זו אינה בפני בשר ודם, אלא בפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!
אינני רוצה להזכיר את דברי הגמרא2 אודות השייכות לתחילת הפסוק, "שתו בשמים פיהם" – שהרי, עומדים בראש חודש אלול, ויש לדבר רק בשבחן של ישראל, ולברך כל אחד ואחת בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה כו'.
ומסיים הרמב"ם בטוב – "אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה, לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה, שנאמר3 אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".
... "אז נדברו יראי ה'" – ש"יראי ה'" מתחברים ביניהם מעצמם, ללא צורך בהתעוררות מלמעלה.
"ויקשב ה' וישמע" – לא רק שמיעה סתם, אלא באופן של הקשבה, שאז גם השמיעה שלאחרי זה ("וישמע") היא באופן נעלה יותר כו'.
"ויכתב ספר זכרון לפניו" – שמגיע בבחינה שלא שייך בה עניין של שכחה, שבאה מהצד דהיפך הקדושה4, ולכן, מספיקה הכתיבה ("ויכתב") בלבד, ללא חתימה, כי, בדרגא זו אין נתינת מקום למקטרג כו'.
"ליראי ה'" – שעל ידי זה באים לדרגא נעלית יותר ביראת ה', היינו שנוסף על היותם "יראי ה'" מצד עצמם, כמו שכתוב בהתחלת הפסוק "אז נדברו יראי ה'", ניתוסף אצלם בחינת היראה שנמשכת מלמעלה5.
"ולחושבי שמו" – שכל מחשבתם היא בשמו של הקדוש ברוך הוא, החל מכללות התורה, "כל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא"6, ועד לשמות הקדוש ברוך הוא כפשוטם... ומובן גודל מעלת האחדות עם הקדוש ברוך הוא אצל "חושבי שמו" (שמו של הקדוש ברוך הוא כפשוטו) – במכל שכן וקל וחומר ממעלת "ייחוד נפלא" דהמשכיל השכל והמושכל כו' על ידי לימוד כל עניין בתורה.
_____________________________
1) תהילים עג, ט.
2) ערכין טו, ב.
3) מלאכי ג, טז.
4) ראה תניא פרק לז, הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף הלכה י'.
5) ראה סידור עם דא"ח הערה לתיקון חצות (קנא, סע"ג ואילך).
6) רמב"ן בהקדמתו על התורה. וראה זהר חלק ב פז, א. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
