אצבע אלוקים
"לוחות אבן כתובים באצבע אלוקים" (שמות לא,יח). הביטוי "אצבע אלוקים" משמעו בתנ"ך דבר שאין לפקפק במהותו וכוונתו הברורה. כגון: "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוקים היא", היינו שרואים בעליל שיד ה' בזה. זה גם המכוון ב"לוחות אבן כתובים באצבע אלוקים" – הכול ראו כי הלוחות אינם מעשה ידי אדם חלילה אלא מעשה אלוקים.
(הרב צבי-הירש קלישר)
איך שהופכים
"מזה ומזה הם כתובים" (שמות לב,טו). חסיד שאל את רבו: מצבו קשה מאוד, ועל-ידי פעולת מרמה קלה הוא יכול להציל את מעמדו ולהיחלץ מן המצוקה. השיב לו רבו: לכן כתוב שהלוחות "מזה ומזה הם כתובים", לרמז לך שבכל צד שתהפכם יופיע שם "לא תגנוב".
(פניני התורה)
חקוק בלב
"והמכתב מכתב אלוקים הוא, חרות על הלוחות" (שמות לב,טז). עם כתיבת עשרת הדיברות על לוחות האבן נחקקו עשרת הדיברות גם על לוחות הלב של ישראל; "כותבם על לוח ליבך".
(שפת אמת)
חוטאים ורוקדים
"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות" (שמות לב,יט). כשראה משה כי אחרי העגל שעשו ממשיכים במחולות, מייד "וייחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות". לא דיי שחטאו בעגל, אלא שהם גם נטולי רגש של חרטה, והם רוקדים ושמחים במעשה העגל. לשכאלה אין צורך בלוחות.
(רבי יצחק קארו)
למעלה מהעולם
הלוא הקב"ה הודיע למשה בהיותו בהר סיני שבני ישראל עשו את העגל, ולמה שבר את הלוחות רק אחרי שראה את העגל והמחולות? אלא כשהיה משה בהר היה מופשט ומנותק מכל ענייני העולם, ולא היה לו קשר עם העולם וענייניו. רק אחרי שירד מן ההר וראה את העגל, 'נגע' בו הדבר והוא שבר את הלוחות.
(הרבי מליובאוויטש)
שמיעה וראייה
משה כבר שמע מפי הגבורה על דבר עשיית העגל, אך אפילו שמיעה כזאת לא הביאה אותו לאותה ההתפעלות שהביאה ראייתו, בראותו במו עיניו את העגל והעם הפרוע במחולותיו. מייד כשראה זאת שבר את הלוחות.
(ביאורי הרנ"ג על התניא)
עושר בפסולת
"פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" (שמות לד,א). "הפסולת לך" – משם העשיר משה. אמר הקב"ה: דין הוא שייטול משה אותה פסולת. ישראל שלא התעסקו במצוות נתתי להם כל טוב ארץ מצרים, ומשה שעסק בעצמותיו של יוסף יהיה עני? אתן לו את הפסולת, שיעשיר.
(שמות רבה)
טובת ישראל
הקב"ה אמר למשה "פסל לך" – כל מה שאתה צריך לצורכך יהיה בעיניך כפסולת. כל חפצך יהיה בטובת ישראל בלבד.
(רבי אלימלך מליז'נסק) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
