קמח ותורה
"ועשית שולחן" (כה,כג). הארון והשולחן באים כאן יחד, זה אחרי זה. כי "אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח".
(שפתי כהן)
לחם לעני
"ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד" (כה,ל). על שולחנו של כל יהודי צריך להימצא "לחם תמיד" – תמיד צריך להיות שם לחם מוכן ומזומן לעני ולרעב.
(רבי משה-לייב מסאסוב)
השולחן מלווה
מנהג חסידים בצרפת, שעושים משולחנם ארון לקבורה. לומר שהאדם אינו נושא מאומה בידו, ודבר לא ילוונו בדרכו האחרונה אלא הצדקה שעשה והטובה שהיטיב על שולחנו.
(תולדות יצחק)
קידוש החומר
הארון היה משכן לשכינה, ואילו השולחן נועד להשרות קדושה בעולם החומרי. כיכרות הלחם, שהיו מונחות על השולחן, העידו שהקב"ה, אף שהוא רם ונישא מכל ענייני החומר, מחבב את החומר אם הוא קדוש.
(דעת סופרים)
בלי רחבות מוגזמת
הארון היה רוחבו כגובהו, ואולם השולחן רוחבו היה פחות מגובהו. יש בזה רמז, ששולחנו של אדם לא יהיה ברחבות מופרזת, יתר על המידה, אלא פחות מגובהו – פחות ממעמד הגדוּלה והיהירות.
(מגנזנו העתיק)
רמזים לעליונים
כל כלי המקדש וצורתם רומזים לעניינים גדולים ועליונים, כדי שמתוך מחשבתו בהם יהיה האדם נפעל לטובה.
(ספר החינוך)
שלושת העמודים
בהוראות לעשיית המשכן התורה מדברת תחילה על הארון, אחר-כך על השולחן ובסוף על המנורה. הארון עניינו תורה; השולחן – גמילות חסדים; והמנורה עניינה תפילה.
(ספר המאמרים תרפ"ז)
פדה בשלום נפשי
על חשיבות שלושת העניינים האלה בעבודה בנפש האדם נוכל ללמוד ממה שאמרו רז"ל (ברכות ח,א) על הפסוק (תהילים נה,יט) "פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי": אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבין אומות העולם.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
