אידינוב: "חיבור לאבות האומה ולאבות חסידות חב"ד"

בימים האלה נעשית עבודת שיקום ופיתוח בבית-הכנסת של רבי דובער, השני בשושלת אדמו"רי חב"ד, בחברון. סיפורו של בית-כנסת עתיק זה יכול למלא ספר עב-כרס. לפני כחמש-מאות שנים הקימוהו גולים מספרד. בהמשך זכה לשם 'בית-הכנסת אברהם אבינו', בעקבות מקרה מופלא של הופעת דמות מסתורית כדי להשלים מניין לתפילה.

בשנת תקפ"ג ביקש רבי דובער לקנות נחלה בעיר האבות, וקנה מידי הספרדים אגף בבית-הכנסת. זו גם התקופה שבה עלו בתו, הרבנית מנוחה-רחל, ובעלה רבי יעקב-כולי סלונים, להתיישב בחברון, בראש קבוצה נכבדה של חסידי חב"ד. לימים דבק בשני בתי-הכנסת הצמודים הללו הכינוי - 'אברהם אבינו הספרדי' ו'אברהם אבינו האשכנזי'.

שיקום ההריסות

תלאותיו של בית-הכנסת היו רבות, והן חופפות לתלאות היישוב היהודי בחברון כולו. באחד מציוני-הדרך הדרמטיים שלו פתח אחד השכנים הערבים פתח מביתו אל חצר בית-הכנסת. אחד המתפללים, הרב זאב-דב סלונים, תבע מהשכן לסגור את הפתח. הערבי הכה אותו מכות נמרצות ופצעו. למרות פציעתו התעקש הרב סלונים להצטרף למשלחת מתפללים שיצאה לירושלים כדי להתלונן על מעשה הערבי לפני השלטון הטורקי. בירושלים הכריעה הפציעה את הרב סלונים והוא נפטר ונקבר שם.

בתרפ"ט נטשו היהודים את חברון ובית-הכנסת נעזב. לאחר מלחמת ששת הימים נמצא בית-הכנסת חרב. פרופ' טבגר הנודע שיקם את הריסותיו, על-פי עדויות ניצולי תרפ"ט. מאז חלפו שנים ושוב נזקק המקום לשיפוץ.

אהבת האמנות

את המלאכה קיבלו עליהם 'מחדשי היישוב היהודי בחברון' ושליחי חב"ד בקריית-ארבע וחברון, הרב ויקטור עטייה והרב דניאל כהן. בכוונתם להפוך את המקום לאבן שואבת למבקרים. ברוח זו נעשית גם עבודת השיקום - "בצורה שתדגיש את ייחודו של המקום ותאיר את ההיסטוריה שלו".

המלאכה הופקדה בידי ר' אליהו אידינוב (49), אמן חרושת עץ ואבן מנווה-דניאל בגוש-עציון. אידינוב עושה את עבודתו בחרדת-קודש - "לא רק בשביל הפרנסה". הוא נולד במוסקווה להורים שנפרדו זה מזה קודם לידתו. אביו שירת בצבא האדום, שירות שהותיר צלקות בנפשו. אימו הייתה מורה לתולדות האמנות, וממנה ספג אליהו את האהבה לאמנות. בהמשך למד מוזיקה ואלקטרוניקה ואחרי-כן - עיצוב.

קודם-כול עושים

הקשר שלו ליהדותו נולד בזכות בן-דוד צעיר שחיפש את דרכו ומצא אותה בבית-הכנסת של חסידי חב"ד במוסקווה, מרינה-רושצ'ה. "יום אחד הציע לי בן-דודי להניח תפילין", נזכר אליהו. "שאלתי אותו, 'מה זה?'. הוא אמר לי, 'קודם-כול תעשה ואחר-כך אסביר לך'. הסכמתי, וזו הייתה המצווה הראשונה בחיי".

בשנת תשנ"א עלה ארצה עם אשתו ושני ילדיהם. מנמל-התעופה נסעו היישר לנווה-דניאל, שם הצטרפו למשפחת חברים ותיקים שהתקרבה אף היא ליהדות בעזרת חסידי חב"ד במוסקווה. "שיקום בית-הכנסת של האדמו"ר האמצעי בחברון מחבר אותי גם לאבות האומה וגם לאבות חסידות חב"ד", אומר אליהו בחיוך.