שאלה: מי שנתכבד בנשיאת ספר תורה בהקפות, האם הוא רשאי לסרב (כי הוא חושב שיש ראויים ממנו, או מכל סיבה אחרת)?
תשובה: הדין הוא שמי שקוראים לו לעלות לתורה ואינו עולה, הרי זה זלזול בספר התורה ויש עליו קטרוג; אבל אין דין כזה על המסרב לשאת ספר תורה בהקפות. ובכל-זאת, גם בסירוב זה יש משום זלזול מסוים.
אם הסיבה לסירובו היא שקשה לו לאחוז את הספר, מפני חולשה פיזית (ובפרט בספרים כבדים), הרי זה עצמו כבוד התורה, שיש למנוע כל חשש שהספר ייפול חלילה. אבל אם הסיבה היא כדי שיכבדו אנשים גדולים וחשובים ממנו, הוא יכול תמיד לשאת את הספר לסיבוב אחד וכדומה, ואז להניחו או להעבירו לאדם אחר.
שאלה: האם בקריאות החוזרות של פרשת ברכה צריך לתת את העליות הראשונות לכוהן וללוי, או לבקשם שייצאו החוצה ולומר "אין כאן כוהן"?
תשובה: כל עוד יש כוהנים ולוויים, מעלים אותם לתורה תחילה, ואחר-כך ישראלים. כוהנים ולוויים שכבר עלו לתורה יכולים להישאר ואין הם צריכים לצאת. אם בהמשך נשאר כוהן שטרם עלה, מעלים אותו ראשון בסבב הבא. אם אין לוי, או שהלוי כבר עלה לתורה, אפשר להעלות ישראל מייד אחרי הכוהן (ואין צורך להעלות את הכוהן שוב, כמו בקריאה רגילה).
מקורות: ברכות נה,א. שו"ע סי' קלט ס"א ונו"כ. שו"ת משיב דבר ח"ב סי' מח. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
