שאלה: האם מותר להתפלל או לברך ברכה אחרי שהייה ליד קבר, קודם שנוטלים ידיים?
תשובה: "ההולך בין הקברות" וכן מי שנגע במת, ומי ששהה בחדר שיש בו מת, או שהשתתף בהלוויה והיה בתוך ארבע אמות (כ-2 מטר) מהמת – גורם שתשרה על ידיו רוח רעה, שיש בה גם משום טומאה. כל אלה נמנים עם הדברים שאחריהם צריכים נטילה במים דווקא, ויש לעשות זאת בזריזות. העדר הנטילה עלול לגרום נזק רוחני ונפשי.
בכל ענייני נטילת ידיים חייבות נשים כגברים, ועל ההורים והמורים לחנך בכך את הילדים.
מנהג העולם ליטול ידיים (את כל כף היד) מתוך כלי שלוש פעמים לסירוגין, ובשעת הדחק דיי גם בפעם אחת.
עד הנטילה אסור ללמוד תורה, לברך ברכות ולומר שאר דברים שבקדושה, אפילו בלי הזכרת שם שמים. אבל אם משפשפים את הידיים במגבת או במטפחת נקייה, מותר לברך וללמוד תורה, אפילו אם יש מים בהישג יד; ורק לתפילה צריך לחזר אחר מים.
במקום חשש ביטול תורה, או חשש שעל-ידי חיפוש מים יפסידו את זמן התפילה או תפילה בציבור, או כששומעים קדיש, קדושה או ברכו, או כשרואים ברק – דיי לכתחילה בניקיון כאמור, אף כשיכולים להשיג מים.
מה שנוהגים לומר תהילים ותחינות בבית העלמין, צריך לומר שלא אסרו במנהג שהוא לצורך המקום, וכמו ברכת בית העלמין ("אשר יצר אתכם בדין"), שתיקנו חז"ל לאומרה בתוך גדר בית העלמין ובתוך ארבע אמות לקברים, למי שלא ראה בית עלמין יהודי שלושים יום או יותר.
מקורות: שו"ע או"ח סי' ד סי"ח. שו"ע אדה"ז מהדו"ק סי"ח (ומהדו"ת א,ז). פסקי תשובות ס"ק יח, כה, לב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
