נושאים נוספים
	"בהעלותך את הנרות" – עבודה בכוח עצמו
	למהר את העלאת הנרות
	שינוי והחלפת שמות
	פרשת בהעלותך
	הצלת הרבי "איש וביתו" מעמק הבכא
	"אם למדת תורה הרבה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

מ'טוד' לטוביה, משטיינזלץ ל'אבן ישראל', ג'אק – יעקב, אך את השם 'נמרוד' אין להחליף * אוסף מענות קודש והתייחסויות על שמות פרטיים  * שמות לועזיים, שמות על-שם נפטרים בצעירותם ל"ע, ושלושה סוגים בשמות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

באופן כללי, דעתו של הרבי הייתה שאין לשנות או להוסיף שמות ללא צורך מיוחד. מפי השמועה היו הדברים אמורים גם לגבי השם "נמרוד". כך סיפר בשעתו הרה"ח ר' נמרוד חפץ שי' מכפר חב"ד (בראיון למשה בן חיים – חב"ד און ליין), שכאשר שאל את הרבי האם להחליף את שמו אמר לו הרבי שאין צורך בכך.

אין להוסיף ולשנות שם בלי סיבה חשובה

דעתו זו של הרבי וטעמה משתקפים גם במענה הבא (אגרות קודש חלק ח עמוד שיח. שולחן מנחם חלק ה עמוד קסג):

במה שכותב אודות... שאין לה שם בלשון הקדש ונקראת אלגא, ושואל אם להוסיף לה שם. הנה בכלל מבואר בכמה-מקומות שאותיות השם הם צנור החיים המחבר הנשמה עם הגוף, ואיתא בכתבי האריז"ל ובכלל במקובלים שהשם שנותנים ההורים הוא שקורא ה' בעולם העליון להנשמה, ובמילא אין לשנות ולהוסיף שם מבלי סיבה חשובה. וכיון ששם עלקא או עלקה וכיוצא-בשמות הנ"ל הובאו בספרי שמות נשים אין לשנותו.

גם בדברי הרבי בנוגע לקריאה על שם סבא או סבתא שעדיין בחיים איזכר הרבי את הנושא, כדלהלן.

בהתוועדות שבת פרשת מקץ תשמ"ג אמר הרבי ('התוועדויות תשמ"ג' כרך ב' עמ' 760):

...בנוגע לשקלא-וטריא אודות נתינת שם לילד על-שם זקנו בהיותו בעלמא דין, וכיצד להתנהג כאשר התברר לאחרי נתינת השם שזקנו שעדיין בחיים נקרא גם בשם זה (האם להחליף את השם כו׳) – שכל זה תלוי בחילוקי המנהגים ממקום למקום, בכל מקום ומקום לפי ענינו, כדלקמן.

ולכן, מה שרואים שישנו חילוק באופן המענה בדבר – אין זה ענין של חרטה על המענה הקודם, אלא המענה הוא בהתאם למצבו של השואל, לאיזה חוג הוא שייך, ובאיזה מקום הוא נמצא כו' - מכיון שבענין זה ישנם חילוקי מנהגים...

ונוסף על חילוקי המנהגים הנ״ל – ישנו חילוק אם מדובר לפני נתינת השם או לאחרי שכבר נתנו את השם (ושואלים אם להחליף את השם), שאז הרי זה קשור עם חיות הנפש כו'...

ולכן, המענה בענין זה (וכן בענינים כיו״ב) הוא - בהתאם למצבו של השואל כו׳, לפי המנהג והמקום כו'.

יוצאים מן הכלל האמור הם:

 א. בצוואת רבי יהודה החסיד (סכ"ג-ד) נאמר: "לא ישא אדם . . אשה ששמה כשם אמו... ואם נשאה, ישנה שם האחד... שני בני אדם ששמותיהם שוים לא יזדווגו יחד בילדיהם".

בהקשר לכך ענה הרבי פעמים רבות שעל חתן וחמיו או כלה וחמותה בעלי שם זהה ממש (ולא כאשר לאחד מהם יש שם נוסף) להוסיף שם.

כך, לדוגמא, כתב הרבי (תשורה סימפסאהן – תשס"ח):

באם המדוברת יראת-שמים וכו' – יוסיפו לה עוד שם, 30 ימים לפני התנאים (על-ידי מי שברך בבית-כנסת וכיוצא-בזה) – ומה טוב שגם תחתום מזמן לזמן באופן זה, ואז אין מקום לחשש כלל.

התייחסויות נוספות למקרים אלו נאספו ב"שלחן מנחם" חלק ו' עמודים קלג-קמא.

ב. במקרה שהשם הוא שם לועזי, גויי, ולא יהודי. במקרים רבים הציעו לפני הרבי את השמות הלועזיים והרבי עצמו בחר את השם היהודי בו כדאי להחליף את השם, בדרך כלל בשם הדומה לשם המקורי.

בצילום (מצו"ב) פתק ובו מספר שמות לועזיים בכתב ידו של השואל, ועל כל שם כתב הרבי את השם היהודי בו יש להחליפו (התצלום נתפרסם על-ידי המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין ז"ל בשבועון 'כפר חב"ד'):

ללויז – לאה

ג'אק – יעקב

רישאר – שמרי'

ארלעט – אריאלה

ג'ולי – יהודית

נדין – דינה

אבן ישראל

יצויין כי בחוברת "זורע צדקות ומצמיח ישועות" נאספו (בעמודים 129-131) מקרים רבים שכאלו שאירעו בחלוקות השטרות לצדקה.

מספר הרה"ח ר' טוביה זילברשטרום שליט"א: "בלומדי בישיבת תות"ל המרכזית 770 ישנתי בחדר עם הרה"ח ר' טוביה שי' טלדון. שמו המקורי היה שם לועזי – טוד, וכאשר הוא נכנס ליחידות אצל הרבי הוא שאל את הרבי לאיזה שם להחליף. הרבי השיבו, לשנות לשם טוביה, ושיזכור "אז דער אויבערשטער איז א גוטער" [= שהקב"ה הוא טוב]...".

התייחסות נדירה בה הציע הרבי להחליף שם משפחה היתה להרה"ג הרה"ח רבי עדין שטיינזלץ שיחי', לו הציע הרבי ב'חלוקת הדולרים' לצדקה לשנות את שם המשפחה לשם בלשון הקודש, כפי שאכן שינה זאת ל"אבן ישראל".

בנוגע לשם העובר כשיולד בשעה-טובה-ומוצלחת – כמפורסם – על ההורים שלו שי' להחליט בזה.

– כך כתב הרבי בכתב-יד-קדשו (תשורה סימפסאן – תשס"ה).

עם זאת, היו התייחסויות שונות מהרבי על שאלות ההורים בקשר לכך, להלן כמה מהם.

יזכה גם הוא לחיים

בראש-חודש אייר תשט"ז התרחש הטבח הנורא בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, בין הנרצחים היה המדריך הרה"ח ר' שמחה זילברשטרום הי"ד.

יותר משלושה חדשים לאחר מכן, ביום י"ח מנחם-אב תשט"ז, שיגר אחיו של ר' שמחה, הלא הוא הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום ע"ה, מברק אל כ"ק אדמו"ר:

אתמול נולד [לנו] בן. לפני פסח דברנו במפורש שאם יוולד בן אזי ייקרא ע"ש אדמו"ר נשמתו-עדן [= כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע].

ועתה [שאלתנו היא], האם לעשות כך [ – לקרוא ע"ש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע], או [לקרוא לרך הנולד ע"ש הנרצח הי"ד – ] שמחה, או צירוף [= לצרף את השמות יחד].

אהרן מרדכי זילברשטרום. על כך ענה הרבי במברק מיום כ"ב מנחם-אב תשט"ז:

מזל-טוב. בהשם, לדעתי, אין לשנות כלל ממה שנדברו מקודם.

ואכן, הברית התקיימה בכ"ד מנחם-אב והרך הנולד נקרא בשם "יוסף יצחק" לאויש"ט, כהוראת הרבי (על-פי תשורה, בלוי, ו' תמוז תשע"ה, עמוד 29).

יש הנוהגים שלא לקרוא שם ע"ש מי שנהרג או שנפטר בגיל מוקדם. נראה שבאופן כללי דעתו של הרבי היתה שלאלה שאינם חוששים לכך אין כל פגם בכך.

מענה של הרבי למי ששאל: "אם יש חשש ליתן שם על שם אחד שנהרג על קידוש השם אצל הגרמנים". הרבי השיב על כך בכתב-יד-קדשו:

באם לא קפיד בודאי דלא קפדי ואדרבא זכות גדול הוא.

קשור עם חיות הנפש

כן ידוע על תשובות מעודדות לאלו שקראו שמות ע"ש אביו של הרבי, הרה"ק רבי לוי יצחק ע"ה ("שנפטר לפני זמנו" – לשון הרבי במאמר ד"ה והיה עקב תשכ"ז), וע"ש אֶחָיו של הרבי, ר' דובער הי"ד (שנהרג בשואה) ור' ישראל ארי' ליב ע"ה (שנפטר בגיל צעיר).

מן הראוי לשוב לדברי הרבי שנאמרו בש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג:

בנוגע לשקלא-וטריא אודות נתינת שם לילד על-שם זקנו בהיותו בעלמא דין, וכיצד להתנהג כאשר התברר לאחרי נתינת השם שזקנו שעדיין בחיים נקרא גם בשם זה (האם להחליף את השם כו') – ולכן מה שרואים שישנו חילוק באופן המענה בדבר – אין זה ענין של חרטה על המענה הקודם, אלא המענה הוא בהתאם למצבו של השואל, לאיזה חוג הוא שייך, ובאיזה מקום הוא נמצא כו'... ונוסף על חילוקי מנהגים הנ"ל (ספרים או אשכנזים) – ישנו חילוק אם מדובר לפני נתינת השם או לאחרי שכבר נתנו את השם (ושואלים אם להחליף את השם) שאז הרי זה קשור עם חיות הנפש כו'... ולכן המענה בענין זה (וכן בענינים כיוצא-בהם) הוא – בהתאם למצבו של השואל כו', לפי המנהג והמקום כו'.

על הרקע לדברי הרבי – מהראוי להקדים:

בחנוכה תשמ"ג הגיע לידי הרבי "קובץ חידושי תורה – בנגלה ובחסידות [שנכתבו בידי] אנ"ש כפר חב"ד" למרות שה'פתח דבר' נחתם בח"י אלול תשמ"ב הרי לפועל נתעכבה ההדפסה, ולפועל הוא הופיע לאור עולם בסמיכות לחנוכה תשמ"ג הקובץ היה במסגרת הוראת הרבי לפרסם חידושי תורה בהמשך לאירועי שנת השמונים (י"א ניסן תשמ"ב) בכל אתר ואתר [השווה: 'התוועדויות תשמ"ב' כרך ג' עמ' 1269 ואילך].

שלושה סוגים בשמות

באותו קובץ התפרסם מאמר מרתק פרי-עטו של הרה"ח הרב טובי' שיחי' פלס (עמודים 155-153) "לאחר נתינת השם נתברר שזה שם א"ז [אביו-זקנו, אמו-זקנתו]" הוא הצביע על ארבע מקרים שונים בהם דן הרבי בנושא:

במכתב הראשון (י"ט אלול תש"ט) משמע שאפשר להמשיך להשתמש בשם שניתן, מהמכתב השני (כ"ב ניסן תשי"ג) משמע להיפך לא להשתמש בשם הנ"ל, ואילו בשלישי (ט' תמוז תשט"ז) [אף שאינו אותו מקרה ואפשר לחלק] משמע שצריכים לבטלו כליל, ואילו במכתב הרביעי משמע שזה תלוי בהחלטת ההורים.

היה זה בט"ו תמוז תשמ"ב – בתשובה להורים אשר שכחו ונתנו שם שני כמו של הסב ורוצים להמשיך ולהשתמש כל הזמן בשני שמות ומובא שם חשש פגיעה באבא, ומבקשים שהרבי יחליט. תשובת הרבי (אינו מדוייק לגמרי):

"מפורסם שמי שיש לו ב' שמות (או יותר) – יש שרגילים לקרותם (או לחתום) בשם אחד ויש – שבב' השמות, וגם ברבותינו עצמם מצינו ב' המנהגים, גם הבנים (או בנות) – נקבע ע"י ההורים דוקא ומזה מובן שעליהם להתדבר ביניהם איך לקרותו בפועל, ובכל אופן אין מקום לחשש כלל וכלל".

הרב פלס עמד על מקורות הדברים בגמרא ובהלכה – והסיק שיש לכאורה שלושה סוגים כלליים בשמות: 1) עיקר, 2) טפל, 3) נשתקע.

ומעתה יובנו דברי הרבי:

יש לעשות כל המאמצים לאחר שניתן שם העריסה לא לבטלו ולשקעו אפילו אם זה שם של אמה-זקנתה או אחותה, אך כל זה אם השם הוא טפל. ברם אם השם הוא עיקר יש לבטלו ולשקעו.

ולכן במכתב הראשון עיקר ההדגשה כי יש להשאיר השם ולא לבטלו. מהמכתב השני משמע שהשם הכפול יהיה טפל ולא עיקר. מהמכתב השלישי משמע והיות והשם הכפול הוא העיקר ואי אפשר לעשותו טפל יש לשקעו ולקרוא בשם חדש, מהמכתב הרביעי משמע שלגבי קביעת השם הרי ההורים הם הקובעים ואין חשש כלל וכלל. אך בנוגע להשתמשות בשני שמות באופן תמידי כאשר אין כפילות הרי יש שרגילים וכו' אך בנוגע לעשותו עיקר או טפל הרי אין זה תלוי בדעת ההורים וגם לא בדעת האדם עצמו כנ"ל אלא כפי שכותב הרבי במכתבו השני ישתדלו ששם הנכד יהיה בעיקר וכו'.

ושוב בהוספה (נ.ב.) מספר הרב פלס:

"לאחר כתיבת הדברים שח לי אחד מאנ"ש שבדידו הוי עובדא:

"הענקתי שני שמות לבתי תחי' עם לידתה – ולא ידעתי שלאמי ולחמותי שם שני דומה לכל אחד מהשמות שנתתי – והודעתי על-כך במכתב לרבי שענה לי לאחר זמן (תוכן הדברים) היתכן שנתת שני שמות אלו אשר כל אחד מהם הוא שם שני של אמך וחמותך? הרבי הציע לי שלושה שמות אחרים שאבחר באחד מהם ואבטל שני השמות שכבר נתתי. וכך היה, עשיתי שוב קידוש ונתתי שם חדש, אף שכל זה היה לאחר שלושים יום".