נושאים נוספים
	הכנה למתן תורה ובירור המידות
	לא מוכנים להישאר ב"מדבר" הגלות
	חבישת שטריימל בשבת ויום-טוב
	פרשת במדבר
	הלכות ומנהגי חב"ד

לבוש של שבת, למעלה מענייני חול, דומה לכתר תורה, אף שייתכן מצב שיהיה 'שור מלובש בשטריימל', כי הלבוש אינו משתנה * מנהג הרביים בזה, בין שבתות ואמירת חסידות לשאר זמנים, ועל ברכת הרש"ב לריי"צ לרגל חבישת ה'שטריימל'... * "האם בגלל ה'שטריימל' יתקרבו יותר יהודים מ'השומר הצעיר' – אם לא, אין צורך בכך"...

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הלבוש אינו משתנה

"מפני שהכובע ירמוז על כתר תורה שניתן לנו בשבת . . לכן נתפשט המנהג בישראל ללבוש בשבת כובע משונה בתוארה מאותה שלובשים בימות החול והיא מקפת הראש כעין עטרה" כך מתבטא רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א).

וכב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ התבטא (ספר המאמרים תרח"ץ עמ' רז וש"נ) "לבושי שבת אינם משתנים".

הדברים נאמרו אודות מחזה נדיר שהראה הבעש"ט לתלמידיו:

"פעם הראה הבעש"ט נ"ע לתלמידיו שור מלובש בבגדי שבת-קודש [כולל – "שטריימל"] ויושב אצל השולחן, כי היה צדיק אחד שאכל בשר לקיים מצוות [עונג?] שבת, ומפני תוקף רצונו לקיים את המצווה באכילת בשר בשבת, נעשה עצמו כן, ולבושי שבת ידוע דאינם משתנים".

והרבי בשיחתו (ש"פ מקץ תשד"מ – התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 694) מבהיר:

היה מדובר כאן ב"צדיק אחד שאכל בשר לקיים מצות שבת" והיה מלובש ב"שטריימל" – לא מפני שניסה לחקות מישהו אחר, אלא זה היה אכן לבוש השייך אליו (בהתאם למעמדו ומצבו), שהרי בוודאי הראה הבעש"ט לתלמידיו את אמיתת הדברים, ומכיון שראו אותו מלובש ב"שטריימל", מובן, שלבוש זה מתאים למעמדו ומצבו – אף-על-פי-כן "מפני תוקף רצונו לקיים את המצוה באכילת בשר בשבת נעשה עצמו כן" ולכן ראו "שור" מלובש ב"שטריימל".

הסבר הדבר:

מצות אכילת בשר בשבת קשורה עם בחינת ה"חי" שבו – "שור מלובש בבגדי שבת", אולם שלימות העבודה קשורה עם בחינת "מדבר" שבו, והיא – הוספה בעניני התורה ומצוותיה באופן של הליכה "מחיל אל חיל".

בהזדמנות אחרת (ש"פ יתרו תשכ"ד – תורת מנחם כרך לט עמ' 92) העיר הרבי:

נמצאים אמנם ביום השבת ש"מצוה לענגו" – אך אף-על-פי-כן הרי ידוע הסיפור שב'שטיירמל' יכול להיות מונח ה'שור'!...

כובע ישועות בראשו

ב"רשימות היומן" נזכר השטריימל במספר הזדמנויות, כמו בכ"ו ניסן תרצ"א ('רשימות היומן' עמ' קפט):

שטריימלעך – היה נושא [=חובש] הצמח-צדק, גם [אדמו"ר] מהר"ש נ"ע (כנראה בעת נשיאותו. הכותב).

בקיץ תרצ"ב סיפר כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ לרבי (שם עמ' רמח-ט) שמעמד קבלת הנשיאות על ידי הצמח צדק היה כשיצא אל הקהל בבגד עליון לבן וב"שטריימעל" לבן, ישב ליד השולחן והתחיל באמירת מאמר חסידות "על ג' דברים העולם עומד".

בחג הפורים צ"ח (תרח"צ) שהה הרבי במחיצת חותנו בפאריז וציין לעצמו (שם עמ' שצה) כי אדמו"ר מוהריי"צ "לשלחן [היה לבוש גם] בשטריימיל".

בפוסקים ישנו דיון אם אבל לובש בש"ק שטריימיל – אך ברשימת היומן תש"ב (עמ' תיד) לגבי השבת שאחר פטירת אמו הרבנית הצדקנית מרת שטערנה שרה ע"ה: "בשבת לבש כל בגדי שבת, גם השטריימל".

לימים (ראה 'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 391; תורת מנחם כרך מח עמ' 122) נשאל הרבי אודות הנהגת כב' קדושת הריי"צ בלבישת שטריימל ואמר:

לאמירת מאמר חסידות – היה מבקש השטריימל, בעוד שאת השיחות – כמו גם בעת "יחידות" היה לראשו "יארמולקע".

לקראת חתונת כ"ק אדמו"ר והרבנית בשנת תרפ"ט חבש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לראשונה "שטריימל", ובחזיון השני ('רשימות היומן' עמ' קמט-קנ) בטבת תרפ"ט אמר לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע: "מזל-טוב עבור הכובע ('שטריימל')".

מדורות הראשונים ידוע כי במנין אדמו"ר הזקן נהגו שהעולה לתורה חובש שטריימל, ולשמש היה שטריימל מיוחד אותו היה נותן למי שאין לו שטריימל (רש"י זוין – 'סיפורי חסידים' תורה סיפור רכג). ופעם חבש מישהו בטעות את השטריימל של אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן לא רצה להמשיך לחבוש אותו עד שיפרמו ויתפרו אותו מחדש, ובסופו של דבר השטריימל נשרף ('שמועות וסיפורים', ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442).

שטריימל איד..

פעמיים בשנה היו הגבאים בבית המדרש ב-770 – חובשים שטריימל לפי מצוות הרבי. פעם אחת היתה בעת מכירת המצוות בשבת בראשית, אז היה הגבאי מוכר המצוות מתבקש לעשות כן (ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' תשרי עמ' שצז-ח). כמו כן בשבת פרשת משפטים ("אם כסף תלוה") היה מורה הרבי לגבאי קרן הגמילות-חסדים שומרי שבת – תחילה היה זה המייסד הרה"ח ר' יוחנן גורדון, ואחרי פטירתו – חתנו הרה"ח ר' שמעון גולדמן, לחבוש שטריימל לראשו, להכריז מתי והיכן תתקיים סעודת ה"מלוה מלכה" לטובת הגמ"ח (בדרך כלל היתה מתקיימת במוצאי שבת קודש פרשת משפטים), ולומר דבר-תורה או לספר סיפור וכו'. – ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' אדר (בסוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג).

ליל שבת קודש, אור לד' אלול תש"נ. אחד האורחים ששבתו ב"בית חיינו" היה הרה"ג ר' אשר קופלוביץ חסיד גור רב שכונה בבני-ברק.

כשנכנס הרבי לאחר תפילת ליל שבת-קודש לחדרו הק', שוחח עם הריל"ג אודות האורח שעמד בעת התפילה בסמיכות לרבי. "מצא חן בעיני ה'קולפיק' [=ספודיק] שלו", התבטא. הרבי התעניין היכן מתאכסן (הריל"ג השיב: אצל ר' שמואל הבר), ולמחרת בעת ההתוועדות הורה לו הרבי בחיוך לומר "לחיים" ('שנת ניסים בבית חיינו' (הרצל) עמ' 326-325).

בהתוועדות שבת פרשת בראשית תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339) נאמר:

וכרגיל בכל שנה – תינתן רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת "לחיים" ואמירת "דבר-תורה", וכל זה – כנהוג – עם "שטריימל", שעל-ידי-זה נעשה "א שטריימל איד"... דבר המדגיש שהוא למעלה מעניני חול, ומה שמתעסק ב"מכירת" המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות "צרכי ציבור"...

בשנת תש"נ (ספר השיחות תש"נ עמ' 85; התוועדויות תש"נ כרך א' עמ' 296) הסביר הרבי בקצרה:

וכרגיל – תהיה מכירת המצוות על-ידי ה"גבאי", ובחבישת "שטריימל", להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל"גבאות"...

מהיכן יתקרבו יותר יהודים?

אחד מחשובי אנ"ש בירושלים שבתו השתדכה עם בחור חסידי נכנס ל'יחידות' בחודש טבת תשל"ט, וסיפר לרבי כי לאביו יש טענות מדוע אין החתן לובש שטריימעל בשבת-קודש. הרבי הגיב בשאלה: האם הסבא הוא קנאי, והאם החתן משוחח עם הסב בדברי-תורה?

בהמשך סיפר הרבי:

כשביקר כב' קדושת מו"ח אדמו"ר בארץ-הקודש [בשנת תרפ"ט] – הוא לבש שטריימעל.

שאלה: שמעתי שהטעם לכך היה מפני שהספאדיק לא היה עמו.

הרבי: אם כב' קדושת מו"ח אדמו"ר היה רוצה בכך הדבר היה בנמצא.

והוסיף:

אני לובש כובע (ואולי אמר: וכובע זה גורם בעיות?!). לסיום ה'יחידות' אמר החסיד: שהרבי יוליכנו לקראת משיח, הרבי הגיב (בחיוך תוך כדי שהוא מצביע על כובעו): בכובע זה?!...

החסיד: ואנחנו כולנו נלך אחריו!...

(לפי שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 756-755).

בגיליון התקשרות תתעג (י"א ניסן תשע"א) חשפנו את הסיפור הבא:

רב חשוב וידיד חב"ד מירושלים ת"ו נכנס פעם אל הרבי. הרבי קיבלו בחמימות ובין השאר אמר האיש לרבי: אילו היה הרבי חובש שטריימל היו 'נדבקים' לחב"ד אברכים חסידיים רבים.

הרבי הגיב ושאל: "מחצרות אלו ואלו (כשהוא מפרט ומונה כמה חסידויות)?", הפסיק רגע קט והמשיך: "האם מה'שומר הצעיר' יתקרבו – בגלל השטריימל – יותר יהודים? אם לא – אין צורך בכך".

'איזה עניין פנימי בזה?'

לעתיד לבוא – התבטא הרבי בשבת פרשת בראשית תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339) "יהיה גם ענין הציבור בתכלית השלימות – "קהל גדול", כולם יחדיו, הן אלו שלובשים "שטריימל" בגשמיות והן אלו שלובשים "שטריימל" ברוחניות – "ישובו הנה" לארצנו הקדושה ..".

כהשלמה ו"הוספה" לרשימה זו – מעניין לציין את מכתבו של הרה"ח ר' שלמה זלמן הבלין משפיע ישיבת תורת אמת בחברון – נדפס ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז:

אתפלא בזה על כבודו הפלא ופלא, איזה ענין פנימי מצא בזה, ואיזה תכלית של יראת אלקים יבא מזה . . הלא אנו רואים רבותינו הקדושים נ"ע כמו הצמח-צדק היה הולך בשטריימול ובבגד לבן ואחר כך בנו אדמו"ר מהר"ש לא לבש בגד לבן, ורבינו [=מוהרש"ב] נ"ע זצוק"ל לא לבש שטריימול רק כמו כובע של פולין, ועתה כ"ק אדמו"ר [=מוהריי"צ] שליט"א אינו הולך בהכובע גם כן, ואלו קדושי עליון אשר מוסרים נפשם ממש בכל פרט של תורה ויהדות בעד כל בני הדור ורואים להשריש תורה חסידות ויהדות על פי האמונה האמיתית בהדור הצעיר ולחנך אותם בתכלית הדרך האמיתית של תורה ויראת-שמים, ובכל פרטי פרטים של דקדוקי סופרים ומנהגי ישראל לא ישנו אפילו כקוצו של יו"ד . . והכל להתנהג בתכלית כמו דור הישן וגם בלבושים, אבל לפי ערך ולא להלביש את-עצמו בחלוקא דרבנן אשר אינו לפי ערך ויכולת...