שאלה: מי שמסתפק בספירת העומר על הספירה לאותו יום, ואינו יכול לברר זאת - האם הוא יכול לספור את שני הימים?
תשובה: יש פוסקים שכתבו שלא יוכל לברך ולספור שני ימים, אף שאחד מהם ודאי נכון, מפני שכל עוד המספר אינו מבורר – אין זו 'ספירה'. גם ייתכן שהוא אומר בתחילה את הספירה שאינה נכונה, והרי זה הפסק בין הברכה לספירה. לכן יספור בלי ברכה את שני הימים המסופקים, ולכשתיוודע לו הספירה הנכונה – יוכל להמשיך ולספור בברכה.
ואולם יש החולקים וסוברים שאפשר לספור שני ימים מספק ובברכה. ראייתם מדברי הר"ן ובעל המאור, שהקשו מדוע אין אנו סופרים בימינו שתי ספירות בכל יום, כפי שאנו עושים שני ימים טובים של גלויות, מחמת הספק. ומתוך שלא תירצו שספירת שני ימים אינה ספירה מבוררת, משמע שאין בזה חיסרון.
ועוד, שבהכרח שבזמן שהיו מקדשים את החודש על-פי הראייה, במקומות הרחוקים מארץ ישראל היו סופרים בכל יום שתי ספירות, עד שהגיעו השלוחים והודיעו מתי נחגג הפסח (ואם אין זו ספירה, הרי שלא יכלו לספור שם כלל!). וכמו-כן מכיוון שלא תירצו שהספירה הבלתי-נכונה עלולה להיות הפסק בין הברכה לספירה הנכונה, הרי שלא חששו לזה.
למעשה כתב הרבי מליובאוויטש שבמצב כזה יש לספור בלי ברכה, ולעשות הפסק בין שתי הספירות, שלא ייראה כאילו אחת מהן היא טעות.
מקורות: בעל המאור והר"ן סוף פסחים. שלחן מנחם ח"ג עמ' ב,יד,כה. פסקי תשובות סי' תפט ס"ק יז, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
