ניסיון העושר
"הים ראה וינוס" (תהילים קיד,ג). אומר המדרש: "מה ראה? ראה ישראל באים ורכוש של מצרים בידם". ניסיון העושר גדול מניסיון העוני. לכן כשראה הים שבני ישראל התעשרו ובכל-זאת "ויאמינו בה'", נתמלא דרך-ארץ כלפיהם והניח להם לעבור.
(דמשק אליעזר)
כשאפסה התקווה
"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח). כשם שנס קריעת ים סוף בא פתאום, כשנדמה היה שאפסה כל תקווה ואין שום מוצא מהמצב, כן הדבר גם בפרנסה.
(חידושי הרי"ם)
לשיר אחרי סטירה
הגמרא (סנהדרין צב,ב) אומרת שנבוכדנצר ביקש לומר שירה, ובא מלאך וסטרו על פיו. בכך אמרו לו: אתה מבקש לומר שירה כאשר כתרך מונח על ראשך? "בא מלאך וסטרו על פיו" – הבה נראה איך תאמר שירה אחרי שתספוג סטירת לחי.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
אין צורך במטה
"ואתה הרם את מטך" (שמות יד,טו). על הגאולה העתידה נאמר (ישעיה יא,טו) "והניף ידו על הנהר והכהו לשבעה נחלים". שם לא נזכר "מטה", כי משה נזקק למטה לא כדי לקרוע את הים, אלא כדי להביא דין ועונש על המצרים; אבל לעתיד לבוא, כאשר "יתפרדו כל פועלי אוון", לא יהיה צורך במטה כלל.
(וככה תרל"ז)
צריך להריח
"והריחו ביראת ה'... ולא למראה עיניו ישפוט" (ישעיה יא,ב. הפטרת אחרון של פסח). לא בנקל מכירים על האדם אם יש בו יראת שמים אמיתית. אי-אפשר לסמוך בדבר הזה על "מראה עיניו", אלא נדרש "והריחו ביראת ה'" – נדרש חוש ריח מיוחד. לדעת להריח מי ירא שמים באמת...
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
עבודה בשני קווים
"והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות יד,כב). 'ימין' רומז לעבודה במידת החסד, נתינת צדקה וכדומה. 'שמאל' רומז לעבודה במידת הגבורה, כפיית עצמו לדבר מצווה וכדומה. על האדם לעבוד את ה' בשני הקווים, קו החסד וקו הגבורה כאחד, ואין הוא יכול להסתפק בעבודה בקו אחד בלבד.
(הרבי מליובאוויטש)
נוי המצוות
"זה א-לי ואנווהו" (שמות טו,ב). מכאן למדו חז"ל (שבת קלג): "התנאה לפניו במצוות". את המצוות צריך האדם לקיים בכוונה טהורה, לשם שמים, בלי פנייה כלשהי, ואז הן נאות. "התנאה לפניו במצוות" – דאג שהמצוות יהיו "לפניו" בלבד, ואז יהיו נאות ומאירות.
(אור התורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
