שאלה: מה המשמעות המעשית של איסור "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא"?
תשובה: מפסוק זה נלמדים בעיקר האיסורים 'שבועת שווא' (לחינם) ו'שבועת שקר'.
ברמב"ם ובשולחן ערוך נפסק, שהמברך ברכה שאינה צריכה (ברכה לבטלה) עובר גם הוא על איסור זה, כי בשעה שמברך הוא נושא שם שמים לבטלה, והרי הוא כמי שנשבע לשווא. ואולם רוב הראשונים סבורים שאיסור 'ברכה שאינה צריכה' הוא מדרבנן (והדרשה מ'לא תישא' אינה אלא אסמכתא), ולא אמרו שהזכרת שם שמים לבטלה אסורה מן התורה אלא בהזכרה שלא לצורך ברכה; אבל אם יש בכך צורך (כדי לבטא שמחה), מותר להזכיר שם ה' אפילו בענייני הרשות. ובכל-זאת יש למעט בזה ככל האפשר.
מותר ללמד ילדים את הברכות כתיקונן, ואף למורה מותר להזכיר את השם בברכה כדי ללמדם, אבל בני מצוות לומדים את הברכות בלי הזכרת השם. ויש מתירים.
מי שבירך ברכה שאינה צריכה, צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" על שהוציא שם שמים לבטלה.
רבים נוהגים שהלומד גמרא או מדרשים, ובתוך הדברים נזכרים חצאי פסוקים שיש בהם שם ה', מזכיר שם ה' בקריאתו. וכן דעת ה'יביע אומר'. ואולם בחב"ד ואצל רבים מהאשכנזים נמנעים מלהזכיר שם ה' בלימוד, אם אין זה פסוק שלם.
מקורות: תמורה ד,א. ברכות לג,א, רמב"ם הל' ברכות פ"א הט"ו, שו"ע סי' רטו ס"ד ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ד, סי' קפח סי"ב, ובסדר ברכת הנהנין פי"ג ה"ד. 'התקשרות' גיליונות תשכ"ב, תשכ"ז, וש"נ. הלכה ברורה (להגר"ד יוסף) סי' רטו סי"א-יג, וש"נ. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'לא תשא...', כרך לה טור נט, וערך 'ברכה שאינה צריכה' כרך ד טור רפ, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
