שאלה: מדוע אנו מברכים את כל ברכות השחר יחד, ואיננו מבדילים בין ברכות שהתחייבנו בהן לברכות שלא התחייבנו בהן?
תשובה: בתלמוד מוצגות ברכות השחר כל אחת לצד הפעולה שעליה הברכה נאמרת. כגון: כשניעור משנתו – 'אלוקיי נשמה'; כששומע קול תרנגול – 'הנותן לשכווי בינה'; כשזוקף גופו – 'זוקף כפופים'.
לדעת הרמב"ם, אדם שלא נתחייב בברכה כלשהי, לא יאמרנה. למשל, אם לא שמע קול תרנגול, לא יברך 'הנותן לשכווי בינה'.
לעומתו סבור הרא"ש, שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו, כגון 'הנותן לשכווי בינה' ו'רוקע הארץ על המים', יש לברך אפילו אם לא נתחייב בהן האדם. אבל הברכות שנתקנו על הנאת האדם, כגון: 'מלביש ערומים' ו'המכין מצעדי גבר', מי שלא נתחייב בהן לא יאמרן כלל.
ואולם דעת הרמב"ן היא, שהברכות כולן הן על כל צורכי העולם, ולכן אפילו מי שלא נתחייב בהן כלל יברך את כולן.
למעשה, נהוג לומר תמיד את כל הברכות, חוץ מברכות 'אלוקיי נשמה' ו'המעביר שינה', וכן 'על נטילת ידיים', שיש חילוקי דעות אם יש לברכן במקרה שהאדם היה ער כל הלילה (ולא ישן אפילו חצי שעה) או שבמקרה כזה עליו לצאת ידי חובה בשמיעתן מאדם אחר.
על-פי הקבלה (וכך הוא מנהג חב"ד) אומרים תמיד את כולן, חוץ מ'שעשה לי כל צורכי', שמשמיטים אותה ביום הכיפורים ובתשעה באב, שבהם אסור לנעול נעליים. יש המברכים את הברכה גם בימים אלה, ולמנהג הגר"א מברכים אותה במוצאי הצום.
מקורות: ברכות ס,ב ותוס'. הרא"ש שם (סי' כג). רמב"ם הל' תפילה פ"ז ה"ז-ט. רמב"ן פסחים ז,ב. שו"ע, רמ"א ונו"כ סי' מו ס"ח, שו"ע אדה"ז ס"ז, ובפסקי הסידור (במהדורה החדשה של השו"ע ח"א עמ' תרו), פסקי תשובות ס"ק יד. אג"ק ח"ג עמ' ד. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 47, 59. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
