נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1221 - כל המדורים ברצף
	להאיר את העולם עם הנר השלישי
	מקץ – קץ הגלות!
	קני המנורה שבבית-המקדש וחנוכיית המנורה ב-770
	להאזין לנרות החנוכה
	פרשת מקץ
	"מבצע חנוכה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

עד לשיחה שבה עורר הרבי על הדיוק בקווי מנורת המקדש, הייתה החנוכייה בבית חיינו – 770 בעלת קנים מעוגלים * חודש ימים לאחר שהוחלפה המנורה, הופיעה הערה ב'ליקוט' השבועי, ובה קריאה להחליף את החנוכיות לפי צורת המנורה המקורית * עלות המנורה החדשה ב-770, ועל התהודה שיצרו דברי הרבי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ויהי-רצון שעל-ידי הדיבור אודות המנורה – נזכה בקרוב ממש לראות את המנורה בבית-המקדש השלישי, ונזכה לראות איך שאהרן הכהן מדליק את נרות המנורה בבית-המקדש השלישי.

כך סיים הרבי את שיחתו (שבת-קודש פרשת מטות-מסעי תשמ"ב – 'התוועדויות תשמ"ב' כרך ד' עמ' 1918), שהאירה את נושא המנורה שבבית-המקדש.

לראשונה עורר הרבי על הדבר בשבת-קודש מברכים החודש מנחם אב תשמ"ב, וכה אמר ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ד' עמ' 1917):

ישנם המציירים את המנורה באופן שששת קני המנורה היו בצורת חצי קשת (בצורת עיגול), והקנה האמצעי עומד על-גבי משטח של מתכת ולא על-גבי רגלים (כפי שמציירים על גבי שטרות הכסף בארץ-הקודש, וכיוצא-בזה).

וכתוצאה מזה – ישנם מנורות של חנוכה העשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "770" היא בצורת חצי קשת!

וציור זה אינו נכון – שהרי מפורש ברמב"ם ש"שלש רגלים היו לה".. ונוסף לזה ישנו ציור של המנורה שצוייר בכתב ידו של הרמב"ם, ושם קני המנורה... בדוגמת ציור האות שי"ן...

חנוכייה חדשה ב-770

לדברי הרבי בש"פ מטות-מסעי תשמ"ב היה המשך בש"פ דברים סעיף כח ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ד' עמ' 1962) ואילך; ובש"פ ראה סעיף כג (עמ' 2073) ואילך. אמנם לפועל איש לא חשב להחליף את המנורה שעמדה ב-770, מלבד שני תלמידי ישיבה ב-770 שדברי הרבי הדירו שינה מעיניהם, והם טרחו והשתדלו וחפץ ה' בידם הצליח.

הזמן: ערב ראש חודש טבת תשמ"ג, נר שישי של חנוכה.

המקום: 770, בית הכנסת הגדול.

השעה: לפני תפילת מנחה שתתקיים עם שובו של הרבי מה"אוהל".

המעשה: שני בחורים – ח.נ. וז.ש. – סוחבים מנורת חנוכה חדשה מצופה בזהב טהור שקניה באלכסון, ומציבים אותה במקום המיועד למנורה.

עם כניסת הרבי לבית הכנסת ניכר היה ששם לבו למנורה החדשה. תוך כדי עלותו לבמה נתן עיניו בה. וגם שניות ספורות אחרי שהביט בסידור ואז החל השליח-ציבור באמירת אשרי שוב היסב פניו הביט במנורה מלמעלה למטה ולמטה למעלה וחוזר חלילה. יש-אומרים כי היו עוד כמה מבטים לעבר המנורה. אחר תפילת ערבית הדליקו את הנרות והרבי עלה לחדרו הק'.

– הרבי הורה להוריד את השמש ולהדליקו במקום נמוך יותר (והכוונה כפי שהבינו מכיון שחנוכיה זו דמתה למנורת המקדש, והרי בלילה זה הדליקו שש נרות ובנוסף את השמש – נראה, אפוא שמדובר בהדלקת מנורת המקדש!).

כחודש ימים לאחר-מכן נדפסה חוברת השבועית של 'לקוטי שיחות' לפרשת תרומה ושם נאמר בהערה 44: "...מקום לומר שגם החנוכות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון – ובלאו-הכי צריך לומר שאין בזה חשש איסור ה"מנורה תבנית מנורה"... כי משנים מספר הקנים... ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקניה היו ביושר ולא בחצי עיגול".

עלות המנורה החדשה הסתכם ב-3,000$ תרומת הרה"ח ר' מרדכי משולם נאגעל. הבעיה היתה שהחלו לעבוד עליה מספר ימים לפני חנוכה. הבחורים שיזמו זאת סייעו לאמן ר' צבי פקר (יהודי מאנגליה תושב שכונת קראון-הייטס) וכך משך של כמעט עשרה ימים רצופים + שני לילות ארוכים של עבודה עד כי ותשלם המלאכה (עפ"י רשימות ר' מנחם זיגלבוים שי').

מספר פעמים התבטא הרבי שרבותינו נשיאינו לא התערבו בעניני ומנהגי בית הכנסת (ראה לדוגמא בספר 'בצל החכמה' עמ' 117), אך הפעם הצביע במישרין על החנוכיה שב-770.

* * *

תהודה לדברי הרבי

פרסומה של השיחה על המנורה בלקוטי-שיחות פרשת תרומה תשמ"ג עורר הדים רבים – כך למשל בחודש אלול תשד"מ שיגר לרבי אחד מחשובי המחנכים בירושלים תלמיד חכם מחבר ספר הרב ראובן ברים מכתב ארוך ערוך היטב (המכתב נדפס בשלימותו ב'היכל מנחם' כרך א' עמ' ער-רעו) מתוכו נציג קטעים אחדים:

שיחת כ"ק הטהורה, בביאור קני המנורה, של המנורה הקדושה, וקניה ששה, לשיטת רש"י פרשן-דתא, ולהרמב"ם אליבא דהלכתא, אשר היתה כנעלמה, ונתגלתה ב'לקוטי שיחות' פרשת תרומה, היו לי למשיבת נפש ולמאירת עינים.. זכיתי ב"ה לגמולי הטוב.. כי כבוד קדושתו שליט"א האיר את העולם באור הגנוז של המנורה..".

תוכן דבריו:

שנים רבות כשהגעתי לפרשת תרומה עמדתי נבוך. הציורים שצויירו לא תאמו את שיטת רש"י. בניתי, אפוא, כלים. עד שהגעתי למסקנא שאכן קני המנורה ב"אלכסון" היו וכך ציירתים אם כי הטעות השתרשה עד כדי כך שאפילו תלמידי חכמים לא שמו לב למילת "אלכסון" שברש"י.

בהמשך דייק הדק היטב בבירור המקור ל"אלכסון" שאותו אימצו רש"י והרמב"ם.

למרות שגם ניסה להצדיק את הציור העגול – ראה שם עמ' ערב ואילך.

שנים רבות אחר-כך התפרסם פולמוס סביב נושא המנורה בבטאון התורני 'אור ישראל' (היו"ל במאנסי) גליון ח"י עמ' קלג ואילך 'צורת קני המנורה', ושם התפרסמה תגובת הרב נחום גרינוואלד שליט"א 'קני המנורה כיצד היו? (תגובה).

והדברים נמשכו גם בגליון יט (אדר-ב תש"ס) עמודים קמה-קמט.

ראוי להצביע על ראיה קצרה שהביא הרה"ג ר' אברהם יצחק וואלפסאהן (בן הגה"צ רבי משה וולפסון בעל אמונת עתיק) מדברי ה'בני יששכר' (מאמר ג' נר מצוה אות לד): "עיין במגלה עמוקות צורת המנורה, ראש הנר האמצעי רומז לאות י' שבשם, גוף המנורה ו', ג' קנים מצדה האחד הוא ה' צורתה, אשר צורת ה' היא ג' קווין, וכן גם כן ג' קנים מצדה, הב' ובזה נשלם השם".

הכותב מסיק אפוא:

"והנה כותב להדיא [מפורשות] ובבירור שהקנים היו בדוגמת וא"ו, ואם הקנים היו באלכסון מובנים דבריו, שאלכסון דומה ממש לוא"ו. אבל אם היו הקנים בעיגול מהו השייכות לוא"ו וזה ברור לכל מודה על האמת.

"...הרי לך שני – עדים נאמנים – שהם בוודאי ראו בכח האור הגנוז מסוף העולם ועד סופו, המנורה ממש – ומעידים שקני המנורה היו ביושר".

[וראה גם 'היכל המלך' נ.י. תשמ"ו מאמרו של הרה"ח ר' נפתלי מרינובסקי שליט"א]

ועוד המשיכו בגליונות הבאים – ראה גם בגליונות כב (עמ' קפח ואילך; רא ואילך) כג (עמודים רנה-ו).

בשנת תשנ"ה נחשף בגליון ח"י (כ"ב כסלו תשנ"ה) עמ' 11 מענה (פרטי) של הרבי לעסקני צעירי אגודת חב"ד – ובו כתב להם בקשר למגעים שנוהלו אז עם בנק ישראל [בחודש שבט תשמ"ג] להנפקת מטבע מיוחד לחלוקה לחיילי צה"ל (בשם הרבי):

".. בנוגע לציור המנורה לנסות שיהי' כדרמב"ם. אבל כיון שכמה מגדולי ישראל (עוד בימיו) חלקו ע[ל] ז[ה] – לוותר בזה".