מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1613 - כל המדורים ברצף
	סוד פריחתה של החסידות
	יש חדש
	התקרבות יוצרת התקטנות
	קטונתי
	להתבונן שלושים פעמים
	רק אותך
	נס התניא
	הכוח לחבר
	"י"ט בכסלו הציל את חיי"
	בשקט או בקול

שאלה: האם נכון להתפלל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה בשקט, או שצריך לומר את מילות התפילה בקול?

תשובה: בימי אדמו"ר הזקן, בעל התניא, גזרו רבנים המתנגדים לחסידות כי יש להתפלל "בלי שום תנועה והרמת קול". הרבי הגיב על כך בחריפות: "עברו תורות, חלפו חוק, בהווסדם יחד עלי לגזור על התפילה, להתפלל... כמלאכי עליון בהגיעם למדרגה העליונה אשר אין למעלה הימנה, כמו שכתוב (יחזקאל א,כה): 'בעומדם – תרפינה כנפיהם'"...

בספר התניא מודפסת איגרת שלו, שבה הוא דורש מהחסידים שהש"ץ יאסוף מסביבו את "כל המתפללים בקול קצת, על כל פנים, ולא בלחש...". באיגרות אחרות קרא לדבוק בתקנות קדומות, להתאסף ולהתחיל להתפלל יחד בקול מ'הודו' ואילך. כך הנהיג גם בנו, 'אדמו"ר האמצעי'.

ואף אם מכמה וכמה סיבות אין התקנות האלה מתקיימות בדורותינו ככתבן וכלשונן, עדיין ראוי שכל יהודי ינהג ברוח הדברים ויתפלל בדרך שתפילתו נשמעת באוזניו.

הרבי מליובאוויטש התבטא, ש"יש לעורר על אלה המתפללים בלחש דווקא, כך שבקושי יכולים הם לשמוע את עצמם, ועוד זאת, שכשיש יהודי המבקש להתפלל בקול (באופן של 'שירה') – משתיקים אותו, כדי להכריחו להתפלל כמותם". והוסיף: "אין זה ממנהגי חב"ד, כי אדמו"ר הזקן היה מתפלל בקול רם דווקא, ומתוך שירה ושמחה, וכן נהגו ממלאי מקומו, רבותינו נשיאינו שאחריו".

מקורות: תניא, קו"א בסופו (עמ' 324). אג"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' לד. רסד. שיט. אג"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג עמ' קעו. שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 594.