פעם אחת הובא אל רבי שלמה מבובוב אתרוג נאה ומהודר שלא נראה כמותו. מכל בחינה זה היה אתרוג כליל השלמות, ללא פגם וחיסרון כלשהו. בחן הצדיק את האתרוג ושיבח אותו, אולם כשהגיע בוקר חג-הסוכות התפלאו הכול לראות שהצדיק מברך על אתרוג אחר.

בינתיים התגנב לסוכתו של הצדיק בחור צעיר כדי להציץ באתרוג המהודר, אך מרוב פחד שמא ייתפס נפל האתרוג מידו. מיהר הבחור להחזיר את האתרוג לקופסה ונמלט מן המקום.

כשנכנס הרבי לסוכה, הבחין שמישהו נגע באתרוג. הוא הביט בו והבחין שהפיטם מחובר לגוף האתרוג במחט דקה. התברר שנעשתה כאן תרמית, שקודם-לכן לא היה אפשר להבחין בה, אך עתה, משנפל האתרוג, נתגלה הדבר.

אמר הצדיק: "לא בירכתי על האתרוג כי הייתה לי הרגשה ששלמות כזאת, בלי שום חיסרון, יכולה להיות אך-ורק אצל הקב"ה. עכשיו התברר שאכן 'שלמות' זו הייתה פסולה מעיקרה".