הכנעה תחילה
"וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (דברים כו,ה). "וענית" מלשון הכנעה. כשאדם ניגש לעבודת ה' עליו להכניע את עצמו תחילה ולחשוב על שפלותו של בשר ודם. אחר-כך "ואמרת לפני ה' אלוקיך".
(תפארת שלמה)
מתי להרים את הקול
"וענית, לשון הרמת קול" (רש"י). ככל שאדם נכנע יותר, כך יש לו יותר זכות להרים את קולו. משה רבנו, העניו מכל אדם, אמר "וענית" – ההכנעה גורמת שיוכל להרים יותר את קולו.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
סימני היכר
שלושה סימני היכר הם בבני עלייה: יודעים להיות נכנעים בקומה זקופה, לזעוק בשתיקה, ולרקוד בלי תנועה.
(רבי מנחם-מנדל מוורקה)
שנאה שלא פסקה
"ארמי אובד אבי" (דברים כו,ה). לא נאמר "אבד" בלשון עבר, אלא "אובד" בלשון הווה. כי שנאת ישראל לא פסקה מאז ועד היום. הארמי ממשיך בשנאתו ובאיבתו בכל דור ודור.
(רבי חיים מצאנז)
חברות מזיקה
"וירעו אותנו המצרים" (דברים כו,ו). "וירעו" מלשון רֵעות. האסון היה שהמצרים ביקשו את קרבתנו, שנתערב עמהם ונתבולל בתוכם.
(עיטורי תורה)
הרעו אותנו
"וירעו אותנו" (דברים כו,ו). המצרים עשו אותנו רעים. העבודה הקשה שהטילו עלינו והתנאים הבלתי-נסבלים שחיינו בהם, גרמו לנו להיות רעים וחסרי נאמנות זה לזה.
(אלשיך)
שבחים עצמיים
"השקיפה ממעון קודשך" (דברים כו,טו). אומר רש"י: "עשינו מה שגזרת עלינו". נשמענו לגזירה לעמוד ולקרוא "שמעתי בקול ה'". קשה מאוד ליהודי לעמוד ולהכריז בפומבי ובקול דברי שבח כאלה על עצמו.
(רבי דוד מלעלוב)
השקפה לטובה
כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מ"השקיפה ממעון קודשך", שגדול כוח מתנות עניים שהופך מידת הרוגז לרחמים.
(רש"י) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
