נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1194 - כל המדורים ברצף
	כוונת האהבה והצימאון היא בהמשכת האלוקות למטה
	למהר את העלאת הנרות
	איגרת מיוחדת
	פרשת בהעלותך
	"אם למדת תורה הרבה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

בראש ה'מרכז הארצי למען טהרת המשפחה' עמד במשך שנים הרב יהושע לוי, שקיים קשר הדוק עם הרבי * הרב לוי סייע רבות להקמת מקוואות בריכוזי חב"ד שונים, והונצחו עדויות רבות לקשרים רבים בינו לבין עסקני חב"ד * חלק שני

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הרב יהושע לוי, שעמד בראש המרכז הארצי למען טהרת המשפחה במשך עשרות שנים, היה מעורב בין השאר גם בהקמת מקוואות בשיכוני חב"ד ברחבי ארצנו־הקדושה. בנוסף לכך שימש אוזן קשבת לבקשות עסקני חב"ד, שבאו בדרך כלל לפי הוראות והכוונת הרבי, לאו דווקא בקשר לחב"ד.

כבר בי"ג כסלו תשי"ד, כשעמד בראש המוסד, זכה הרב לוי לקבל איגרת מיוחדת מהרבי ('אגרות־קודש' כרך ח' עמ' נה־נו) שמכתירו בתואר "עוסק בצ"צ מוה"ר יהושע ברוך שי' [לעווי ירושלים]".

מסתבר שהרב לוי הוסיף קטע בשולי מכתב של מישהו אחר, והרבי הגיב:

נעם לי לקבל פ"ש ממנו ע"י כתיבתו בשולי המכתב דכ"ז תשרי העבר.

ובמענה על בקשתו ברכה, הנה כבר ברכתו אמורה בכתוב רצון יראיו יעשה בלי הגבלה במה שיהיה הרצון ובלבד שזהו רצון ירא ה' וכיון אשר עסקו של כת"ר הוא בהמשכת יראה לבני ישראל ע"י ענין המקואות...

הרבי מאריך במעלת הטהרה ומשמעותה הרוחנית ומסיים:

בפרישת־שלום להרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה כו' מו"ה אפרים זלמן שי' ובברכת הצלחה בעבודתו בקדש.

אנ"ש תרמו למגבית בעידוד הרבי

בכ"ז סיון תשכ"ט ('ימי־תמימים' כרך ח' עמ' 451) מדווח הרב אפרים וולף לרבי:

"במשרדנו בלוד התקיימה פגישה עם ר' יהושע לוי מטהרת המשפחה וכן האדריכל מר שפירא ואנו. ר' יהושע לוי חיווה דעתו בקשר לבניית המקוה, שמקוה בת 50־60 מטר תספיק... סוכם על כך וביקשנו מהאדריכל שיתחיל להכין תוכניות".

בהמשך לכך, בי"א אדר שני תש"ל (שם כרך ד' עמ' 253):

"הר' יהושע לוי הודיע לנו כי הסכום של ה־45.000 ל"י שהוקצב עבור המקוה בנחלת הר חב"ד, חושב שיוכלו לקבלו בהקדם".

בי"ד אלול תש"ל (שם עמ' 386):

"טילפן אלינו ר' יהושע לוי מטהרת המשפחה, שברצונו לעשות חנוכת הבית למקווה בנחלת הר חב"ד ולהביא רבנים שידברו בשפות שונות, וחושב שענין חגיגה כזו יכולה להביא תעמולה לגבי טהרת המשפחה. הסכמנו לו על כך" (וראה עוד כרך ה' עמ' 42, 80, 91).

"עפ"י בקשת ר' יהושע לוי מטהרת המשפחה פנינו שוב לוועדת השרים לבנין המקואות שיעלו את ענין המקווה בלוד בועדת השרים למתן היתרי בניה", כך דיוח לרבי הרב אפרים וולף בכ"ה תשרי תשל"ג ('ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 52).

כבר בשנת תשי"ד ('אגרות־קודש' כרך ח' עמ' סא) כותב הרבי להרה"ג ר' אלימלך קפלן רבם של חסידי חב"ד בלוד:

כותב אודות המקוה שמסדרים בשכונתם, ונהניתי אשר ע"י העזר שמרכז טהרת המשפחה בירושלים־תבנה־ותכונן קבלו בהשתדלותי ממגבית אנ"ש שי', הנה גם קיימו הבטחתם ועזרו להמקוה שמסדר בסכום של אלף לירה ואולי יש מקום לקבל מהם עוד עזר ובפרט שהסכום שהגיע להם מאנ"ש בהשתדלותי הוא גדול מהנ"ל"...

ובי"ד כסלו תשל"ג (ימי תמימים שם עמ' 69): "ר"י לוי מטהרת המשפחה מציע בקשר למקוה בנחלת הר חב"ד, שהעולים מגרוזיה ובוכרה ומרוסיה יתבעו בתוקף ממשרד הקליטה מקוה לנשים ואז משרד הקליטה יתקשרו עם משרד הדתות. ולדבריו חושב שזה יעשה רושם על משרד הדתות".

מקווה בכפר תבור

בשנת תשד"מ העניק הרב יהושע לוי ראיון ל'כפר חב"ד' ובו סיפר על הקשרים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א (גליון ו' אדר א' תשד"מ – 1326 עמ' 11):

"בודאי. מידי שנה אנו שולחים אליו את הדו"ח של פעולותינו במשך השנה. לא פעם קיבלנו לשמחתנו בעקבות זאת תגובות והערות ממנו ואני רוצה לציין בסיפוק, שרבות מהנחיותיו ועצותיו כבר הספקנו לקיים.

"כשהרב ישעיה הרצל נתמנה לרב בכפר תבור, כבר לא פעלה שם המקווה הישנה שהיתה קיימת בעבר. הוא נסע אז אל הרבי וכשחזר הביא לי 500 דולר שהרבי שלח לנו וסיפר שהרבי אמר לו: "תגיד לר' שייע לוי שאני מבקש ממנו לבנות מקווה בכפר תבור". וב"ה המקווה קיימת.

"עד כמה שידוע לי, המוסד שלנו הוא היחיד שעבורו נערכת מגבית בבית־מדרשו של הרבי שליט"א, שמעתי שביקש מר' יוחנן גורדון, הגבאי הראשון של בית המדרש, לקיים מגבית בכל שנה, לטובת המוסד [השווה: איגרת הרבי להר"ר אלימלך קפלן שצוטטה לעיל: "קבלו בהשתדלותי ממגבית אנ"ש שי'"].

בראיון עצמו מספר הרב לוי כי "נשיאי המרכז היו גדולי הדור" הוא אינו מפרט יתר על המידה אך מסתבר שהרבי היה אחד מנשיאי הכבוד והשמועה מספרת כי הרבי עצמו ביקש שלא יוזכר הדבר כי ישנם מקומות שהדבר ימנע מאחרים לסייע...

רוצה לעזור לענייני הרבי

בכ"ח אייר תשל"ג התקיימה שיחה טלפונית של הרב חדקוב עם הרב אפרים וולף שהעלה אותה על הכתב בו ביום ('ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 149):

"מישהו הביא הצעה שבמרתף שנמצא ע"י ביהכנ"ס בעיר העתיקה האם אפשר לעשותו מקוה... למסור כל־זה לועד ביהכנ"ס, ולברר גם אצל ר' יהושע לוי".

במכתבו לרבי מד' סיון תשל"ג (שם עמ' 153) כותב הרב וולף:

"אצל הרב זוין התקיימה אסיפה של ועד בית הכנסת צמח צדק... סיפרתי להם על הטלפון שקיבלתי בענין המקוה... בכל־זאת סוכם שכדאי לדבר עם ר' יהושע לוי...

"ובהמשך – בכ"ב תמוז (שם עמ' 170):

"דברתי עם ר' יהושע שי' לוי בענין הקמת המקוה, והוא אומר שלדעתו לא צריך לעלות יותר מאשר 40.000 ל"י".

בח' סיון תשל"ד מעלה הרב אפרים וולף את שיחת הטלפון עם הרב חודקוב ביום ד' שקדם לו ובה נאמר בין השאר ('ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 296):

"בקשר למקס שרייבער, ניכר עליו שהוא מרגיש ומעוניין [לעזור] לליובאוויטש, ובאם היו לוחצים עליו היה יוצא משהו. אפשר גם־כן ללחוץ עכשיו על [הרב] יהושע לוי, כי הוא עושה תמיד עבור מקוואות".

כחודשיים לפני כן מוסר הרב וולף במכתבו לרבי (שם עמ' 287):

"ר' יהושע שי' לוי הודיע לנו שעבור המקוה בלוד או שיסדר לנו את החימום במקוה או שיתן לנו עבור זה 10.000 ל"י. בענין המקוה בנחלת הר חב"ד אמר מקס שרייבער שכיון שרוצה לעזור במיוחד לעניני כ"ק אדמו"ר שליט"א יתן עבור המקוה השתתפות גדולה".

בא' אלול תשל"ג (שם עמ' 197) דיווח על טלפון הרב חודקוב יום קודם לכן:

"ר"י לוי אמר שעדיין לא קבלו הוראה לאשר, באה עכשיו ההוראה [=של הרבי] לעזור ב־50% למשך שנה אחת".

משלחת לבקשת הרבי

בד' ניסן תשי"ג משגרים אנשי אגודת חב"ד את המכתב הבא:

"כב' מנהל מרכז לטהרת המשפחה הרב הלפרין שי'

"שלום וברכה!

"הננו בזה להודיע לכב' כי בהתאם למכתבו של מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א אלינו שמודיע לנו כי פנו אליו ממרכז לטהרת המשפחה, על־ידי בא־כוחם ושלוחם בארצות־הברית הרב ברזל שי' לסייע בבנין ובגמר מקוואות באה"ק ת"ו, וכ"ק שליט"א הבטיח עזרתו, ועפ"י דברי הרב ברזל הנ"ל, הנה ענין הנחיצות ביותר, הם באלו המקומות, היינו: כרכור, תל עדשים, נתיבה וקרית אלי' שחסר להשלמה. והמקומות כגון תל־ירוחם, יסוד-המעלה ומעברה מנסי וכו', צריכים להתקין בהם מקואות, שלחנו את באי־כחינו לבקר בכל אלו המקומות לבקר על אתר, כפי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א מאתנו. והחלטנו לעזור לכרכור שלש מאות ל"י, קרית אלי' שלש מאות ל"י, תל עדשים מאתיים ל"י, ונתיבה מאה ל"י, באלו המקומות שצריכים להתקין מקואות חדשים, נקציב ג"כ אי"ה לפי מה שיש בידינו.

"בכבוד רב, ובברכת חג שמח וכשר,

"בשם הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו,

"המזכיר".

[מכתבו של הרבי הוא מי"ז טבת תשי"ג - אגרות־קודש כרך ז' עמ' קיב: "פנו אלי ממרכז לטהרת המשפחה אשר בירושלים ת"ו (זו שבהנהלת הרב האלפערין) ע"י ב"כ ושלוחם כאן הרב ברזל שי' ואח"כ גם בכתב ישר מירושלים.. והבטחתי להם עזרתי, אבל ע"י באי־כחי באה"ק ת"ו, היינו אגו"ח"].

מקווה בשכונת קטמון

בחודש אדר שני תשי"ד פנה לרבי איש חבר ועד הדתי בשכונת קטמון בירושלים וביקש את עזרת הרבי בהקמת מקוה בשכונתם.

הרבי הגיב ('אגרות־קודש' כרך ח' עמ' שנא):

ובטח כבר דיבר עם מרכז טהרת המשפחה אשר בירושלים ת"ו שהם המרכזים המגבית בזה וכן הפעולות בזה.

ובכל־זאת לגודל חשיבות הענין הנה גם מצדי אשתדל בזה באיזה סכום...

בי"ט אייר תשט"ז כותב הרבי להרה"ג ר' אלכסנדר יודאסין מרבני אנ"ש בתל־אביב (אגרות־קודש כרך יג עמ' עט):

"במה שכותב אודות ענין מקוה בקיבוץ מפלסים, צריך היה להתדבר עם מרכז טהרת המשפחה בירושלים עיר־הקודש תבנה־ותכונן ומובן שהרשות בידו לאמר ליושב־ראש המרכז הרה"ג וכו' הלפרין שי' שעושה זה ע"פ הצעתי ובטח יכתוב מהמשך הדבר, בקשר בנין המקוה ובכל הנ"ל. המחכה לבשורות־טובות ומפורטות".

הלחץ יעזור

בי"א בכסלו תשל"ג (ימי תמימים כרך ו' עמ' 68) מתמלל הרב אפרים וולף שיחה טלפונית שהתקיימה יום קודם לכן:

"בקשר למקווה בנחלת הר חב"ד, עתה שעת הכושר לטפל בזה. ועד טהרת המשפחה ושרייבר העוזר להם עומד בקשר עם כ"ק אד"ש ומקבל עזרה, והוא עזר בענינים שונים.. למצוא הדרך בדרכי נועם ובתקיפות לתבוע עזרת טהרת־המשפחה, בביקור בארצות־הברית להביא דרישת שלום לשרייבר ולדאוג לסיוע".

בשלהי חודש שבט התקיימה שיחה־טלפונית (אותה תימלל רא"ו בב' אדר א' — שם עמ' 103):

"ידיעה משרייבער בענין המקוואות, בענין חוברת בגרוזינית לנצל לאנשים שבאים מרוסיא ולאלה שצריכים. בענין הידיעה משרייבער שהמקווה בכפר חב"ד פועלת ככר. להרחיב המקווה בנחל הר חב"ד .. לשלוח ישר לשרייבער והעתק לכ"ק אד"ש".

בי"א אייר תשל"ג פגש ר' אפרים וולף את ר' מאכס שרייבער מטהרת המ' והלה אמר לו שאם יבנו בנחלת הר חב"ד מקווה הוא מוכן להשתתף בהוצאות עבור חימום (שם עמ' 141).

בכ"ב אייר תשל"ג (שם עמ' 146) דיווח הרב אפרים וולף:

"ר"י שי' לוי שלח מכתב ע"ד חמום המקווה החדש בנחל הר חב"ד, גם אנחנו נשתתף בזה בעזה"י"

ושוב בז' סיון תשל"ד מוסר הרב חדקוב (הדברים תומללו למחרת ע"י רא"ו — שם עמ' 296):

"בקשר למקס שרייבער, ניכר עליו שהוא מרגיש ומעוניין לליובאוויטש, ובאם היו לוחצים עליו היה יוצא משהו. אפשר ג"כ ללחוץ עכשיו על י. לוי, כי הוא עושה תמיד עבור מקוואות".

ולסיום:

בשנת תשל"א שיגר הרב חודקוב מכתב לרב אפרים וולף (ימי תמימים כרך ה' עמ' 156) ובין השאר כתב לו בדבר פירסומים בשפות שונות "אפשר להשיגן בועד למען טהרת המשפחה — רח' חגי 11 ירושלים טלפון 85414"...

בחלק החשאי של ביקור הרבנים הראשיים לארץ־הקודש בשנת תשד"מ התבטא הרבי ואמר:

"יש מקומות — ברחבי ארצינו הקדושה — שרוצים לפתוח בתי־כנסת, מקוואות ומבקשים ספרי־תורה, ברוך־השם שהגענו למצב שאנשים מבקשים מקוואות, בתי־כנסת וספרי־תורה...".

(מרשימת הת' מנחם מענדל שי' רוזן — תומכי תמימים לוד).