חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האנשים בתמונה ההיסטורית
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1585 - כל המדורים ברצף
דיי לאשליות; מכאן לא זזים
חדש על המדף
האות שנלקחה כעירבון
יראת שמים
זוקף כפופים
להשתוקק לקדושת הארץ
השומר המפתיע
רוחניות או גשמיות?
האנשים בתמונה ההיסטורית
מתי מתחילים להדליק?

שלושה צנחנים נראים עומדים נרגשים ליד הכותל המערבי, אחרי שחרורו, בתצלום המפורסם של דוד רובינגר. השלושה הם חיים אושרי, יצחק יפעת וציון קרסנטי.

חמישים שנה חלפו מאז. חיים כיום בן 72. התמונה ההיסטורית, שנהפכה לסמל של מלחמת ששת הימים, תלויה בביתו בנתניה, ובכל פעם שהוא מביט בה לבו מתמלא אושר על רגעי הניצחון ושחרור שריד בית מקדשנו. "התמונה הזאת הונצחה בהבזק של רגע, אך בסמליות של נצח", הוא מתפייט בשיחה שקיימנו עמו השבוע. "התמונה נהפכה לנכס צאן ברזל של העם היהודי".

תימני, אשכנזי וספרדי

חיים רואה סמליות רבה בתמונה: "מעבר לניצחון הגדול, התצלום הזה מסמל בעבורי גם את קיבוץ הגלויות של עמנו. אני תימני; באמצע, יפעת, הוא אשכנזי; ולצדו קרסנטי, ספרדי, שמונה דורות בארץ. כשאני מביט בתמונה אני רואה בה גבורה יהודית, הגשמת חלומות ותפילות של כל הדורות. כאדם דתי ומאמין ראיתי באותם רגעים בלתי-נשכחים של שחרור הכותל את הפסוק 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'".

במהלך יובל השנים שחלף קיבל חיים אין-ספור תגובות. "התמונה שימשה מקור השראה לדורות של לוחמים שלחמו על הגנת הארץ", מספר חיים. "הם אמרו לי שהתמונה משמשת להם מקור של עוצמה, כשרואים אותנו עומדים ליד הכותל, המקום שאליו נשואות עיניהם של יהודי העולם".

אולי טלפון אחרון

חטיבה 55 של הצנחנים הייתה אמורה להילחם בחזית הדרום, ואולם כאשר הצבא הירדני הצטרף למלחמה והחל להפגיז את ירושלים, קיבלה החטיבה את המשימה להצטרף לפיקוד המרכז ולהדוף את המתקפה הירדנית. היעד היה לפרוץ מגבעת התחמושת ולרדת לעבר הר הבית, והתכנון היה להילחם על גבעת התחמושת.

"הגענו בערב לשכונת בית הכרם", משחזר אושרי. "תושבי השכונה קיבלו אותנו במאור פנים והרעיפו עלינו אהבה. כמה מהם, שהיו בעלי מכשיר טלפון, ביקשו מאיתנו להתקשר להורינו. ידענו כי ייתכן שזו שיחת הטלפון האחרונה שלנו".

בכי ברגשות מעורבים

"כשעמדנו מול אבני הכותל כולנו בכינו", מתאר חיים את החוויה ההיסטורית. "זה היה בכי של שמחה והתרגשות, אבל גם חשבנו על הלחימה הקשה, על החברים שנפלו. לא אשכח את תקיעת השופר ואת ברכת 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.

"ירושלים בשבילי היא הכול. היא מסמלת בעיניי תפילה, קדושה, הבטחה, געגועים, נצחיות. היא ניצבת כסולם יעקב בטבורה של היהדות ומקשרת את הארץ עם השמים. ירושלים היא לב העם. המלחמה גבתה מאיתנו מחיר יקר מאוד, ועלינו להתפלל שנזכה לרוגע ולשלווה בגאולה הנכספת".


אושרי בביתו עם התמונה המפורסמת


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)