סיפר יהודי חסידי מירושלים: פעם אחת התפרסם בעיתונות שהרבי מליובאוויטש קיבל יהודי שעיסוקו היה רחוק מאוד מענייני תורה וקדושה. הדבר עורר ביקורת בבית הכנסת שבו אני מתפלל. אף-על-פי שאיני חסיד חב"ד, הרגשתי צורך להתייצב נגד הביקורת. ניצלתי רגע של רגיעה בוויכוח ואמרתי שהאיש הזה הוא בעל 'ייחוס', שכן הוא צאצא של צדיק פלוני. באותו רגע הנהנו הנוכחים ואמרו: "נו, נראה שהרבי מליובאוויטש ראה שיש לו נשמה גבוהה וניסה להחזירו למוטב". חייכתי ואמרתי שבאמת אינני יודע את פרטי 'ייחוסו' של האיש, אבל הוא אכן בעל 'ייחוס' מיוחד – הוא בן אברהם, יצחק ויעקב...
ואכן, באלפי שיחותיו ואיגרותיו מלמד הרבי איך להביט על יהודי. גם אם בעיני הבשר שלנו הוא נראֶה נחות ביותר, כל יהודי הוא בן אברהם, יצחק ויעקב, בנו-יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. כשם שהיינו עושים כל אשר לאל ידנו להחזיר הביתה בן יחיד שסר מן הדרך, כך יש לפעול למען כל יהודי באשר הוא, כי גם הוא בן יחיד – בנו-יחידו של הקב"ה.
גאולה בעקבות הבחירה
בהתוועדות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ג ביאר הרבי בהרחבה את עניינה של פרשת 'החודש', על בסיס מאמר המדרש (שמות רבה פרשה טו,יא): "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו, קבע בו ראש חודש של גאולה". ממאמר זה עולה, כי כל עניין הגאולה הוא תוצאה מהבחירה ש"בחר ביעקב ובניו".
אמר הרבי (התוועדויות תשמ"ג כרך ב, עמ' 1115): "על-פי זה מובן עד כמה יש להתפעל מגודל מעלתם של בני ישראל. כאשר יהודי חושב לרגע על הגאולה ממצרים, הוא בא לידי התפעלות גדולה ביותר, ואומר את ההגדה בקול רם ובשמחה וכו'. על אחת כמה וכמה כשהוא חושב על הגאולה העתידה, שהיא באופן נעלה יותר, לאין ערוך, מגאולת מצרים, הרי בוודאי שבא לידי התפעלות גדולה ביותר.
"אם כן, כאשר מסבירים לו שכללות עניין הגאולה (הן גאולת מצרים הן הגאולה העתידה) נפעל כתוצאה מזה שהקב"ה 'בחר ביעקב ובניו' – הרי זה מעורר אצלו התפעלות עצומה מגודל מעלתם של בני ישראל (שבהם בחר הקב"ה)".
ביהודי הזה בחר הקב"ה
ומכאן ההוראה לפועל: "כאשר מגיע הזמן של קריאת פרשת החודש, ומתבוננים במאמר הזה של המדרש, הרי זה מעורר תוספת חיות והתלהבות בקיום הציווי 'ואהבת לרעך כמוך', כי כאשר פוגשים יהודי ברחוב (איזה שיהיה), הנה מבלי הבט על מעמדו ומצבו – יודעים שיהודי זה בחר בו הקב"ה בכבודו ובעצמו!
"[ומה שייתכן לפעמים שתהיה הנהגה שאינה מתאימה, הרי זה רק מפני ש'יצרו תקפו', וכאשר מבטלים את הכפייה של יצר הרע, מתגלה רצונו האמיתי של היהודי].
"ומובן שכל מה שיעשו עבור יהודי זה – לא יספיק כדי לשלם לו על גמולו, ועד שאין זה בערך כלל לעומת מה שיהודי זה נתן לו, כי יהודי זה נתן לו עניין של 'גאולה' (על-ידי זה שבו בחר הקב"ה).
"ומובן בפשטות גודל החיוּת וההתלהבות בעשיית טובה עם הזולת ('ואהבת לרעך כמוך'), כאשר עושים זאת מתוך ידיעה והכרה שיהודי זה פעל עניין של גאולה.
"וזוהי ההוראה הנלמדת מתוך העניין של פרשת החודש – שצריכים להוסיף בכל הפעולות הקשורות עם הציווי 'ואהבת לרעך כמוך', ובמיוחד בפעולות של הפצת היהדות, דהיינו לדאוג לטובתו הרוחנית של כל אחד ואחת מישראל". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
