קל וחומר
״ושרץ היאור צפרדעים, ועלו ובאו בביתך... ובתנורך ובמשארותיך״ (שמות ז,כח). מה ראו חנניה, מישאל ועזריה שמסרו עצמם על קדושת השם לכבשן האש? נשאו קל וחומר בעצמם מהצפרדעים: ומה צפרדעים שאין מצוּוין על קדושת השם נאמר בהם ״ועלו ובאו בביתך... ובתנוריך ובמשארותיך״; אימתי משארות מצויות אצל תנור, הווי אומר בשעה שהתנור חם – אנו שמצוּוים על קדושת השם על אחת כמה וכמה.
(פסחים נג)
לימוד לפרעה
מכת צפרדע באה כעונש על שפרעה התכחש למציאות ה׳ ואמר ״לא ידעתי את ה׳״. הצפרדעים קפצו לתוך התנורים הלוהטים, כדי שמהם ילמד פרעה על מציאות ה׳.
(זריזותא דאברהם)
חכמים להרע
״ויעשו כן החרטומים בלטיהם, ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים״ (שמות ח,ג). המצרים חכמים המה להרע: להעלות את הצפרדעים ידעו, אבל להיטיב – לסלקן, זאת לא ידעו לעשות.
(אזניים לתורה)
אין תקנה
״וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך״ (שמות ח,ז). כאן הועילה תפילת משה רבנו להסיר את הצפרדעים מפרעה ומעבדיו, ואילו במעשה הנחשים השרפים (במדבר כא,ד) לא פעל משה בתפילתו להסיר את הנחשים, אלא נצטווה ״עשה לך שרף״. כי לכל צרה שלא תבוא יש תרופה חוץ מלשון הרע. ללמדנו, אם אדם דן את חברו לכף זכות, דנים גם אותו לכף זכות, והיפוכו במי שמדבר לשון הרע.
(החפץ חיים)
למה צעק
״ויצעק משה אל ה׳ על דבר הצפרדעים״ (שמות ח,ח). מדוע לא נאמר ״ויעתר", כמו בכל המכות? אלא שמשה אמר לפרעה ״התפאר עליי״, והיה נדמה שהדבר תלוי במשה וכל זמן שירצה תסתלק המכה, לכן במכה זו דווקא היה צריך לצעוק אל ה׳.
(נפלאות חדשות)
הכבדת הלב
פרעה הכביד את לבו לאחר מכת צפרדעים, כי חז״ל אמרו (ברכות כד) ״המשמיע קולו בתפילה הוא מקטני אמנה״. צעקת משה בתפילתו גרמה להכבדת לב פרעה, כי נדמה היה לו שאין ה׳ שומע תפילת לחש.
(רבי לייביש חריף)
מחמימות לקרירות
״הצפרדעים יורדין לתוך התנור ומצננים אותו״ (מדרש רבה). תנורי מצרים מסמלים את החמימות וההתלהבות בענייני העולם הזה. מכת צפרדע, שציננה את תנורי מצרים, מסמלת ביטול חמימות זו והחלפתה ביחס של קרירות ושוויון נפש לחומריות העולם.
(הרבי מליובאוויטש)
מסירות נפש
הצפרדעים נבראו מן המים, כפי שנאמר: ״ושרץ היאור צפרדעים״. בכניסתם לתוך תנורי מצרים התבטאה מסירות נפש גדולה ביותר – ברואי המים קפצו לתוך האש.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
