אין להשליך מתוכה את הטלית והתפילין
מי שנדמה לו שקשה לו לקיים עניין פלוני ופלוני, והוא סבור שעל-ידי זה שיוותר בעניין מסויים זה, יהיה לו קל יותר הן בגשמיות והן ברוחניות, משום שעניין זה יחדל מלבלבל אותו כו' - עליו לדעת שהאמת היא בדיוק להיפך: על-ידי הוויתור נעשה המצב גרוע יותר הן ברוחניות והן בגשמיות, ודווקא על- ידי עניין המסירות-נפש, אפילו על הנהגה בעלמא - נפטרים לגמרי מכל עניין השיעבוד.
וכן הוא גם בעניינים הנוגעים אל הזולת:
ובהקדמה - דכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", צריך כל אחד ואחד מישראל לעסוק גם בענייני הכלל, ובפרט אלו שהם "אנשים כלליים", שתפקידם ועניינם לעסוק בענייני הכלל.
אמנם, כאשר צר לו הזמן, שאין לו די פנאי, או שחסר לו כוח או מרץ כו', והוא סבור שעל-ידי זה שימעט בעבודת הכלל יהיה לו קל יותר מבחינת הזמן או הכוח - עליו לדעת שהאמת היא בדיוק להיפך: על-ידי שימעט בעבודת הכלל - יקשה עליו עוד יותר, ודווקא על-ידי שלא יוותר בשום דבר - יהיה לו קל יותר, כיוון שאז מתבטלת הקליפה המבלבלת.
וכל זה הוא לא רק בעניינים המחייבים על-פי דין, אלא גם בנוגע לעניינים של הידור (אם הוא שייך להידור זה) - שגם עליהם יש לעמוד בתוקף, עד כדי מסירות-נפש.
וכידוע המשל בזה (שרבים נוהגים לספרו) - מספינה שעמדה לטבוע, והמלחים הורו שלא להשליך את המשאות הכבדים שבה, ועלה בדעתם של נוסעי הספינה, שלכל-לראש ישליכו את הטלית והתפילין, ורק אחר-כך - אם זה לא יעזור - ישליכו את האבנים הכבדות...
וכן הוא גם בנמשל:
כללות העולם נמשל לספינה בים סוער. ומובן, שכאשר ישנה "רוח סערה", ועומדים לטבוע - אין שום מקום בשכל "להשליך" לכל-לראש את הטלית והתפילין.
ומובן שעניין זה הוא לאו דווקא בתפילין דרש"י שהם חיוב על-פי דין, אלא גם בהתפילין שהם מצד הידור, תפילין דרבנו-תם, וכן בתפילין דשימושא-רבא ודראב"ד - לאלה השייכים לזה.
וכן הוא בנוגע לכל ענייני התורה - ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" - שיש עניינים שמחוייבים בהם על-פי דין (כתפילין דרש"י), ויש עניינים של הידור (כתפילין דר"ת וכו'). וכאשר במצב של קשיים כו', "משליכים" ומוותרים לכל-לראש על עניין רוחני, בין אם זהו עניין של חיוב ובין אם אין זה אלא הידור (למי ששייך לההידור) - הרי זה מוכיח, שכל ענייני התורה והמצוות אינם מתוך נעימות ועריבות ("געשמאק"), אלא בדרך של כפייה, בבחינת "וימררו את חייהם". ועוד זאת, שלא זו בלבד שעל-ידי זה אין נפטרים מהקשיים וכו', אלא אדרבה, הקשיים מתגברים עוד יותר ("בעבודה קשה בחומר ובלבנים גו'"); ולאידך גיסא - כאשר לא מוותרים ועומדים בתוקף, אזי נעשה "לכו לסבלותיכם", שמתבטלים השיעבוד והקשיים כו'.
(מתוועדות שבת-קודש פרשת שמות, מברכים החודש שבט ה'תשט"ז – תורת מנחם כרך טז עמ' 19) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
