ימי ראש-השנה ממלאים כל לב יהודי בתחושת רטט של קדושה, המקיפה וחודרת את האדם כולו * גם קדושת השבת חודרת בכל יהודי ומקיפה את כל ישותו * וכשראש-השנה חל בימים חמישי ושישי, המחוברים לשבת-קודש, הרי הם שלושה ימים שביחד הם "חזקה" של קדושה * איגרת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו - תרגום מיידיש

ב"ה, מוצש"ק פ' תבוא אל הארץ,

ח"י אלול ה'תש"נ

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

"פותחין בברכה" - בעמדנו בימי חודש אלול, ובבואנו מיום הסגולה ח"י אלול, יום ההולדת של שני המאורות הגדולים: הבעל-שם-טוב (בשנת נח"ת) ואדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן-ערוך (בשנת קה"ת),

ודאי עתה המועד המתאים לאחל לכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, בהתאם למנהג ישראל, שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

במיוחד כיוון שקיים קשר מיוחד בין ח"י אלול לבין ראש-השנה, כפי שידוע שנוסף על כך שכל חודש אלול הוא זמן של הכנה לשנה החדשה וחשבון הנפש, הרי שנים-עשר הימים האחרונים של חודש אלול, החל בח"י אלול, מיוחדים בכך שכל אחד מהם קשור ומייצג חודש מן השנה החולפת, יום לחודש, ויום ח"י אלול - הראשון שבשנים-עשר הימים הללו - הוא כנגד הראשון שבחודשי השנה, חודש תשרי. כך קושר יום זה את ראש-השנה של השנה החולפת עם ראש-השנה של השנה החדשה.

ובהתאם למודגש תכופות בתורתנו, אשר היא תורת חיים - הוראה בחיים, ש"המעשה הוא העיקר", הרי ככל שחשוב ונחוץ חשבון הנפש, הרי המטרה העיקרית של חשבון הצדק היא בקשר להווה ולעתיד, שיבוא לידי ביטוי במעשה בפועל, קיום המצוות בהידור ובשמחה, יותר ויותר הידור ויותר ויותר שמחה, בכל יום מימי השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה.

* * *

בהקשר עם ההכנה לשנה החדשה יש להביא בחשבון, שלכל שנה יש תוכן כפול: המשמעות הכללית שלגביה שוות כל השנים, כולל השנה החדשה, והמשמעות המיוחדת הקשורה בקווי האופי העצמאיים של השנה המסויימת, שבהם מתייחדת שנה זו מן השנים האחרות.

השנה חלים ימי ראש-השנה בימי חמישי ושישי (ערב שבת) בשבוע, המובילים אותנו היישר אל יום שבת-קודש, עובדה המדגישה ומחזקת את הנקודה המשותפת לראש-השנה וליום השבת.

ימי ראש-השנה - "ימים נוראים" - ממלאים כל לב יהודי בתחושת רטט של קדושה, המקיפה וחודרת את האדם כולו, רגש הקדושה המרומם איננו רק בשעות הספורות של היום, בהן אנו עסוקים בהכנות ובקיום "מצות היום בשופר", או בזמן התפילות והבקשות המיוחדות של ראש-השנה , וכיוצא בהן, כי אם במשך כל שתי היממות של ראש-השנה חדור היהודי ברוח הקדושה של ראש-השנה. נוסף על העובדה שבראש-השנה נמצאים משך שעות רבות בבית-הכנסת, הרי בדרך כלל גם בשעות הנותרות נזהרים מדיבורי חול מיותרים, ומנצלים כל רגע פנוי לאמירת תהילים וכיוצא בזה, עד שאפילו סעודות ראש-השנה, שעליהן נצטווינו: "אכלו משמנים ושתו ממתקים" - נמצאות תחת השפעת הרגש הקדוש של ראש-השנה (וכהמשך הפסוק) - "כי קדוש היום לאדונינו".

דומה לכך גם קדושת השבת, "ושמרתם את השבת כי קודש היא". הקדושה האלוקית של שבת-קודש חודרת בכל יהודי, ומקיפה כל ישותו, עד שכל היום כולו, ובכל פעולות היום, יש לו תחושה שונה, תחושה מרוממת של קדושה.

* * *

ידוע הכלל של תורתנו הקדושה: "בתלתא זימני הווי חזקה" (דבר הנעשה שלוש פעמים - נקבעת לו "חזקה"). בשלוש פעמים  נעשה הדבר באופן של קביעות, "חזקה" מלשון חוזק, והדבר מתייצב, וכך בטוחים שהדבר יימשך.

אם הכלל בר-תוקף ביחס ל"דברי הרשות", ודאי שכך הדבר כשמדובר בענייני קדושה, שיש להם בכלל את הכוח הנצחי של התורה, ולכל פעולה של קדושה יש השפעה נמשכת ותמידית.

על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בראש-השנה, הנקרא בעיקר בשם "ראש-השנה" ולא "תחילת השנה", כאשר המשמעות היא שנוסף על היותו תחילת השנה הרי הוא גם, ובעיקר, ה"ראש" של השנה: כשם שהראש מנהיג את כל האברים של הגוף, ודווקא באופן זה ועל-ידי כך ממלא כל אבר את מטרתו בשלימות, גם כאבר לעצמו - כך ראש-השנה מנהיג ומחיה את כל הימים וכל יום של השנה, עד לכל הפרטים של חיי יום יום -

מובן איפוא שכאשר ישנה "חזקה" במצב האמור של קדושה, יש לדבר השפעה חזקה ביותר על כל השנה, כך שכל פעולות האדם, בכל הימים ובכל יום של השנה, נעשות תחת הרושם וההשפעה של רוממות הקדושה של שלושת הימים בראשית השנה.

* * *

ויהי-רצון שכל אחד ואחת מאתנו, בתוך כלל ישראל, יחליטו לפעול ולעשות בהתאם לאמור, ובאופן האמור בראש פרשתנו (אליה אנו נכנסים עתה): "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (הנכם עומדים כיום ביציבות איתנה, כולכם יחד, לפני ה' אלוקיכם וגו', ובהחלטה - איתנה ויציבה).

ובזה עצמו - כתחילת החלק השני של פרשת השבוע (אשר לפי קביעות השנה הנוכחית הם מחוברים בפרשה אחת) - באופן של "וילך", הליכה מתמדת מעלה מעלה, מחיל אל חיל.

וההחלטה הטובה בכל זה תוסיף עוד יותר בברכות ה' בכלל, וברכת ראש-השנה במיוחד: כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד,

ובמיוחד דמיוחד הברכה שאליה "קיווינו כל היום" (כל יום ובכל היום) - הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, "מצאתי דוד עבדי", במהרה בימינו ממש.

בכבוד רב ובברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

מנחם שניאורסאהן

----------

פ' תבוא: ראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד עמ' 641). לקו"ש תבוא תשמ"ז הערה 1.

פ' תבוא .. ח"י אלול: להעיר מתורות הבעש"ט בפסוקי ריש פרשת תבוא שנאמרו בש"פ תבוא ח"י אלול תרנ"ב ("היום יום" ח"י אלול, כתר-שם-טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ג). וראה שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשמ"ז. הנסמן במכתב ח"י אלול ה' תשמ"ה הערה ד"ה זה.

אלול: ראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' קיג - הראשי תיבות בתיבה זו - ראה לקו"ש ח"ט עמ' 297 ואילך, חכ"ד עמ' 177, שם עמ' 314-313. קונטרס שיחת ש"פ ראה ה'תשמ"ו ס"א-ד. וש"נ.

פותחין בברכה: ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק  שבתניא. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד עמ' 641).

בעמדנו... חודש אלול... המועד המתאים לאחל...בהתאם למנהג ישראל: ראה מטה-אפרים או"ח סתקפ"א ס"ט (מליקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים): נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יוה"כ רומז לו כו' שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים. וראה ספר-השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 610.

יום הסגולה ח"י אלול: ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ג (ספר-השיחות ה'תש"ג עמ' 140 ואילך) שאמרו אז "גוט יו"ט". וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו הערה ד"ה סגולה-טאג.

ח"י אלול, יום ההולדת: בעניין יום הולדת של צדיקים - ראה בארוכה לקו"ש ח"ה עמ' 86 שוה"ג להערה 1. וש"נ. וראה ג"כ בענייננו (ח"י אלול): ספר-השיחות ה'תש"ג עמ' 89 ואילך. שם עמ' 186. נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד עמ' 178 ואילך. וראה גם ספר-השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 398 ואילך ע"ד ההנהגה ביום הולדת, ובהערות שם.

יום ההולדת של שני המאורות הגדולים: שיחת ח"י אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר-השיחות שם עמ' 141 ואילך). וראה לקו"ש חכ"ד שם, ובהנסמן שם.

בעל-שם-טוב: ראה לקו"ש ח"ח עמ' 27 הערה 42 ובשוה"ג שם.

בשנת נח"ת: ראה לקו"ד כרך א' לא,א ואילך. שיחת ח"י אלול הנ"ל (ספר-השיחות שם עמ' 146. שם עמ' 188).

בעל התניא והשולחן-ערוך: ראה לקו"ש ח"ו עמ' 36 ואילך, ובהערה 14 שם.

בשנת קה"ת: ראה שיחת ח"י אלול הנ"ל (ספר-השיחות שם עמ' 188).

מנהג ישראל: אשר מנהג ישראל תורה היא - ראה תוד"ה נפסל - מנחות כ,ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפא. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ח הערה ד"ה זה (ספר-השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 762).

שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד: ראה בהנסמן במכתב ח"י אלול הנ"ל הערות ד"ה אלו (ספר-השיחות שם עמ' 763).

כפי שידוע...יום לחודש: שיחת ח"י אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר-השיחות ה'תש"ג עמ' 177. שם עמ' 179).

חודש אלול ..חשבון-הנפש: ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. תרח"ץ ס"ע סו. סה"מ אידיש עמ' 75. שם עמ' 129. ובכ"מ. וראה סה"מ מלוקט ח"ג עמ' כ, ובהנסמן שם הערה 65.

החל בח"י אלול: ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ה (לקו"ד כרך ג עמ' 946. ספר-השיחות ה'תש"ה עמ' 122):  א) ח"י אלול הוא היום שהביא חיים באלול. ב) ח"י אלול נותן חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי - נת' בלקו"ש חי"ט עמ' 250 ואילך. בלקו"ש  חי"ט עמ' 250 ואילך. לקו"ש ח"י אלול ה'תשד"מ.

חודש תשרי: אשר התחלתו וראשו הוא יום ראש-השנה.

תורת חיים - הוראה בחיים: ראה זח"ג  נג,ב: תורה, אמאי אקרי תורה, בגין דאורי וגלי במאי דהוה סתים דלא אתידע. חיים, דכל חיים דלעילא בה אתכלילו וממנה נפקין. וראה רד"ק לתהילים יט,ח. גו"א ר"פ בראשית.

המעשה הוא העיקר: אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג,ב). ת"ע (קלג,ב. קלד,א).

חשבון הנפש .. חשבון הצדק: ראה מכתב ערב ח"י אלול ה'תשמ"א (לקו"ש חכ"ד עמ' 601 ואילך).

קיום המצוות.. בשמחה: ראה רמב"ם סוף הל' לולב. סה"מ מלוקט ח"ב ס"ע עח ואילך: שם עמ' קמז ואילך, ובהערות שם.

משמעות המיוחדת..של השנה המסויימת: שגם בזה ישנה הוראה, ובמכ"ש מהוראת הבעש"ט שכל דבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם - כתר-שם-טוב הוספות אות קכז-קכט. וש"נ.

ימים נוראים: ראה לקו"ת ר"פ עקב. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א עמ' שב. אוה"ת לתהילים (יהל אור) עמ' קכ. סה"מ תרל"ו ח"ב עמ' של. ובכ"מ.

מצות היום בשופר: ר"ה כו,ב.

בראש-השנה נמצאים משך שעות רבות בבית-הכנסת: ראה שו"ע אדה"ז או"ח הל' ראש-השנה סתקפ"ד ס"ו (מרמ"א שם ס"א): בר"ה מאריכין בפיוטים ובתפילות עד חצות היום לכל הפחות. וראה אלף-למטה למטה-אפרים סי' תקצו אות א'.

ראש השנה..נזהרים מדיבורי חול מיותרים..אמירת תהילים: אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ח"ד עמ' קלב.

אכלו משמנים ושתו ממתקים: נחמיה ח,י. שו"ע אדה"ז שם סתקפ"ג ס"ד. וראה לקו"ש חי"ד עמ' 369 ואילך.

סעודות..נמצאות תחת השפעת הרגש הקדוש: שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' תקצז ס"א "תהי' יראת ה' על פניהם". וראה אלף-למטה הנ"ל.

ושמרתם את השבת: תשא לא,יד.

הקדושה האלוקית של שבת-קודש חודרת...ומקיפה את כל ישותו: ראה בארוכה מכתב: ערב ח"י אלול ה'תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד עמ' 622 ואילך): עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים - קה"ת תשמ"ז - עמ' תשסב ואילך): ח"י אלול ה'תשמ"ט, ובהערות שם.

ובכל פעולות: עד שאפילו כשישן - נאמר (סידור קול-יעקב שחרית של שבת בסופו. ילקוט-ראובני ואתחנן עה"פ ופן תשא) ששבת ר"ת שינה בשבת תענוג.

בתלתא זימני הווי חזקה: ראה יבמות סד,ב. - ולהעיר שגם באה"ק בשנה זו הוא המשך דר"ה ושבת, שלושה ימים רצופים.

לכל פעולה של קדושה יש השפעה נמשכת ותמידית: כי כל דבר שבקדושה אינו זז ממקומו - ראה ע"ח שער ד' (שער אח"פ) פ"ג. שער לד (שער תיקון הנוקבא) פ"ג. שער לה (שער הירח) פ"א. אגה"ק ביאור לסי' ז"ך.

"ראש השנה"...ה"ראש" של השנה: ראה לקו"ת תבוא מא,ג. ניצבים מז,א-ב. דרושים לר"ה נח,א-ב. עטרת-ראש שער ר"ה בתחילתו. אוה"ת דרושים לר"ה כרך ה' עמ' ב'עז ואילך. ובכ"מ.

תחילת השנה: כמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז,א) "זה היום תחילת מעשיך". וראה המשך תרס"ו עמ' טז. שם עמ' כ. ובכ"מ.

אתם ניצבים: שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה - תוס' מגילה לא, סע"ב. וראה בהנסמן במכתב עש"ק שבת סליחות ה'תשמ"ה הערה ד"ה פ' אתם ניצבים היום כולכם.

ניצבים.. איתנה: בקומה זקופה (רש"י קורח טז,כז). ניצבים הוא בבחינת תוקף יותר מעניין עומדים - אוה"ת ניצבים עמ' א'רב.

מחיל אל חיל: תהילים פד,ח. וראה ברכות בסופה. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג.

כתיבה וחתימה טובה: להעיר מר"ה טז,ב: בר"ה... צדיקים גמורים (ועמך כולם צדיקים - ישעיה ס,כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. וראה לקוטי לוי"צ אגרות עמ' רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו', אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה כו'. וראה הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו. וש"נ.

קווינו כל היום: בברכת את צמח בתפילת העמידה.

גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחריה גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר - פסחים קטז,ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו,א. יל"ש ישעיה ס,א רמז תצט).

מצאתי דוד עבדי: תהילים פט,כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה - סנהדרין צז,א.