זיקנה כמו יין
״ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים״ (בראשית מה,כג). מפרש רש״י: ״מטוב מצרים – יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו״. יין הוא מן הדברים היחידים שהישן טוב מן החדש. לכן דעת זקנים נוחה מיין ישן, כי הוא מראה על יתרונו של הישן על החדש.
(מאוצרנו הישן)
רמז לשנות הגלות
״יין ישן״ בגימטרייה ארבע-מאות ושלושים. רמז לכוס התרעלה שיהיה על בני ישראל לשתות בגלות מצרים, כפי שנאמר: ״ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה״ (שמות יד,מ).
(המהר״ל מפראג)
תלוי בניצול השנים
יין ישן משביח והולך רק אם בתחילתו היה יין טוב, באיכות משובחת; אבל אם מלכתחילה היה יין דל וגרוע, ככל שהוא מתיישן הוא מחמיץ והולך. גם הזיקנה היא מעלה, אלא שהדבר תלוי במעשי האדם בצעירותו.
(רבי שלמה אלטר)
לא השתנה
יוסף ביקש לרמוז לאביו שעל אף חזותו החיצונית כשליט מצרים, בכל-זאת בפנימיותו נשאר כשהיה בתחילה. לכן שלח לו יין ישן, לומר שהיין שבפנים הוא אותו יין ישן כמקודם, ולכן ״דעת זקנים נוחה הימנו״ – ובכך יניח את דעתו של אביו הזקן.
(מעיינה של תורה)
רמז לפסח
היין ששלח יוסף יש בו רמז לארבע הכוסות של פסח. שלושת הלשונות בהמשך הפסוק ״ובר ולחם ומזון״ רומזים לשלוש המצות שעורכים בליל הסדר. יוסף רמז לאביו שבסופו של דבר יֵצאו ישראל ממצרים ויחגגו את חג הפסח במצות ויין.
(רבי לוי-יצחק שניאורסון)
חמורים ויין
מניין לנו שיוסף שלח לאביו יין? אלא 'חמר' פירושו יין, ומאחר שבפסוק נכתב 'חמֹרים' חסר, בלי ו׳, יש כאן רמז שיוסף שלח נוסף על החמורים גם יין ישן, הנקרא 'חמר'.
(הצמח צדק)
יינה של תורה
המפרשים כתבו שהיין ששלח יוסף לאביו רומז ל'יינה של תורה' שבני ישראל זכו לה על-ידי גלות מצרים. יש להוסיף שהחמורים שנשאו את היין רומזים שאדם חייב לקבל עליו עול תורה כחמור למשא. זהו מה שנאמר (בראשית מט) ״אוסרי לגפן עירה״ – כדי לזכות ל״יינה של תורה״ צריך אדם להיות כחמור למשא.
(אור התורה)
הכוח לברר
המצרים נמשלו לחמור, ככתוב (יחזקאל כג) ״אשר בשר חמורים בשרם״; וישראל נמשלו לגפן, ככתוב (תהילים פ) ״גפן ממצרים תסיע״. כשיוסף שלח חמורים טעונים יין רמז לאביו שהמצרים בטלים לישראל ויהיה אפשר לבררם, ככתוב (שמות יב) ״וינצלו את מצרים״.
(אור התורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
