בכל אדם ואדם במקום שהוא, ניתנו לו כחות רוחנים הצריכים לו לעבודתו במקום ההוא להשלים הכוונה אשר בשבילה ירדה נשמתו להתלבש בגוף בכלל, ובפרט במי שההשגחה העליונה הביאתו בעילות וסיבות שונות ממקום למקום * ממכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ב"ה כ"ה ניסן תרחץ
אטוואצק
שלום וברכה
במענה על כתבו [ה]שי"ת יחזק בריאותו ובריאות זוגתו תי' ויעזרהו בכל הדרוש להם בגשמיות וברוחניות.
בדבר מעמדו ומצבו הרוחני שחוזר דא"ח בכל ש"ק ולומד שיעור גמרא ומשניות ברבים, הנה הנה בודאי ת"ל בעד זה וטוב הדבר, אבל ידוע מאמרו של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהרר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שענה לאחד על יחידות בזה"ל "צי אז גוט איז גוט, איז בעסער ניט בעסער, גוט איז גוט, און בעסער איז בעסער" – וכי מאחר דטוב הוא טוב האם בשביל זה המעולה אינו משובח? הטוב הוא טוב והמעולה הוא משובח.
העבודה, היא בכל אדם לפי מהותו ומעלתו.
מי שיש בידו לנקוב מרגלית או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפיית לחם, הגם שהיא עבודה ומלאכה הצריכה במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא.
הנהו אחד מתלמידי התמימים הבעלי כשרון, אשר פעמים רבות דיבר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ אודותו לשבח, וכמה תקוות טובות הי' לו להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק עליו, אשר בכל מקום היותו יאיר באור תורה ויעשה סביבה של חסידים ואנשי מעשה, כעל אחד מנבחרי התלמידים יחיו.
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שאל את אחד המלמדים שהיו אצלו ביחידות, אם יש להם קביעות ללמוד דא"ח בימי החול ובש"ק.
ויענהו המלמד, כי הבע"ב הם חסידים ויראי אלקים, אבל ללמוד דא"ח אין להם חשק כל כך ולומדים רק בש"ק.
ויאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע: ולאיזה מטרה הביאך השי"ת מעיר פלונית דחבל ווילנא לעיר פלונית בחבל חעהסאן, אם רק בשביל המלמדות הי' יכול להזמין לך תלמידים גם במקום מגורך או בסמוך לך, והאם שמת אל לבך כי מד' מצעדי גבר כוננו בשביל כוונה פנימית.
מאז שאמר הקב"ה לאאע"ה לך לך מארצך וגו' וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, הותחל סוד הבירורים, ועפ"י גזירת ההשגחה העליונה האדם הולך למסעותיו במקום אשר הניצוצות שצריכים להתברר על ידו מחכים לו שיבררם כמו האסורים החבושים בבית האסורים מחכים לגאולתם, הצדיקים שהם בעלי ראי' רואים הם באיזה מקום הבירורים שלהם מחכים להם והולכים שמה בעצמם, ועמא דבר הנה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות מסבב להם עילות וסיבות שיבואו למקום ההוא, אשר שם הוטלה עליהם העבודה בעבודת הבירורים.
האדם הוא בעל בחירה בכל עניניו, ואין הדיעה העליונה חוסמת דרכי בחירתו, והידיעה שלמעלה אינה מכרחת את בחירתו כלל, אמנם מי שחוננו השי"ת דעת, ועובד את הוי' בתומ"צ ובעבודה שבלב בדרכי תורת החסידות, צריך לשום לבו ודעתו על כל הנעשה אתו עמו.
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אמר לי בשם אביו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, במאמר הגמרא (תענית דכ"א ע"ב) לא מקומו של אדם כבודו אלא אדם מכבד את מקומו, דבכבוד יש ב' פירושים לשון כבדא וכאמרז"ל ע"פ כבד לב פרעה נעשה לבו ככבד, ולשון כבוד שהוא גילוי אור מקיף נעלה, וזהו לא מקומו של אדם מכבדו, כלומר מקררו אלא אדם מכבד את מקומו, שנותן לו כח ועוז להאיר את מקומו באור תורה ועבודה. וכשם דבירידת הנשמה בגוף הנה משביעים אותה תהא צדיק, דשבועה זו הו"ע השובע שממלאים אותה בכחות נעלים, שתוכל להשלים כוונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם במקום שהוא, ניתנו לו כחות רוחנים הצריכים לו לעבודתו במקום ההוא להשלים הכוונה אשר בשבילה ירדה נשמתו להתלבש בגוף בכלל, ובפרט במי שההשגחה העליונה הביאתו בעילות וסיבות שונות ממקום למקום.
אחרי הדברים הקדושים אשר דיבר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע עם המלמד החסיד נ"ע, הנה כל הדיבורים הביאורים וההסברים אך למותר המה, כי כל אחד ואחד לא רק שמבין ומשיג את הדברי קדש ודברי חיים הנאמרים בזה, אלא גם מרגישם בהרגש נפשי, ועלינו רק לשום לבנו ודעתינו איך ובאיזה אופן להביא הדבר הזה, לעשות סביבה של אור תורה ולימוד דא"ח מהכח אל הפועל, ולהתחנן אל הוי' בתפלה ותחנונים, כי הוא ית' יחוס וירחם להושיע כי יבוא בפועל טוב וטוב יהי' בגשמיות וברוחניות.
הדו"ש ומברכו.
(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כרך ד' עמ' שמ)
הכוונה העמוקה — סוד הבירורים
...הנה אמרז"ל (במד"ר ובפסיקתא) ע"פ קול דודי הנה זה בא כו' מקפץ על הגבעות, קול דודי זה מלך המשיח, בשעה שהוא אומר בחדש הזה אתם נגאלין כו', אחד מכם גולה לברברי ואחד לברטניא. הרי מה שהאחד גולה לאיזה מקום, כי אין האדם הולך מעצמו, וכמו הרגל שאינו הולך מעצמו (דגוף ההילוך הוא ברגל, אבל הכח על זה שיוכל ללכת אינו מעצמו), כ"א מהראש, כן בני ישראל נקראים רגלי השכינה שהם הרגלים, והשכינה היא הראש המנהיג את הרגל, א"כ מה שהאחד הולך לאיזה מקום, הוא עפ"י הולכת והנהגת הראש, שהוא הדעה העליונה,
ויש בזה כוונה עמוקה, והכוונה היא סוד הבירורים, אשר בזה וע"י זה הוא הגאולה, ובשביל זה הוא מה שכארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, דכמו שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר בלי ישראל, שהם מאירים את חשכת העולם, ע"י שבאים ומאירים באור התורה ואור המצוה, בקרב ביתם, תחלה בעצמם לקבוע עתים לתורה, כל אחד כפי יכולתו, בנגלה עמוד גמרא, או אגדה, מעט דא"ח, כתב או דרוש נדפס, ובקרב אנשי ביתו להנהיגם בדרך התורה והמצוה שיהי' בהם חיבת הקדש, האלט האבין תורה און מצות, שזה נעשה ע"י שרואים שהאב בעצמו לומד ומחבב תורה, ורואי' שלומד, כמו"כ הבנים חפצים בזה (שזהו כחות פנימים, מה שהאב פועל בהבנים ובנות בדרך ממילא). ועוד זאת כאשר יש זמן על לימוד וקבוע פועל בעצמו ביותר, ובמילא מדברים בזה, וערט דער רוח אין שטוב, אז תורה און קיום המצות הוא עיקר האדם, וזהו תכלית היופי. והשי"ת יהי' בעזרו.
(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כרך י"ד עמ' קצב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
