קודם הסתלקותו של משה רבנו מודיע לו הקב"ה את הצפוי לקרות לבני ישראל אחרי מותו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה... וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ".
במבט ראשון הנבואה הזאת מבטאת את אופיו המרדני של עם ישראל, הצפוי לעזוב את הקב"ה ולהפר את הברית שכרת עמו. אולם בקריאה מעמיקה של הפסוק רואים שהאשם תלוי בדבר אחר: הסתלקותו של משה רבנו. אילו לא היה הקב"ה לוקח מבני ישראל את משה רבנו – לא היו מידרדרים למצב של "וַעֲזָבַנִי"!
הניצוץ נותן כוח
משה רבנו מכונה בזוהר הקדוש 'רעיא מהימנא' – רועה נאמן. אחד המאפיינים של הרועה הוא נאמנותו המוחלטת לצאנו. לפי זה קורא המדרש את הפסוק "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" על משה רבנו, שמתוך נאמנותו לבני דורו נשאר במדבר עמם ולא נכנס לארץ ישראל בלעדיהם. אם כן, מדוע נלקח הרועה מצאן מרעיתו?!
אמנם גם אחרי הסתלקותו יש בכל יהודי ניצוץ מנשמת משה רבנו, אך דבר זה אינו גלוי. 'משה רבנו' שבנפש האדם מעניק את הכוחות לעבודה, אך האדם נדרש לפעול בכוחותיו שלו כדי לעבוד את ה'. לכן כאשר נוכחותו הגשמית של משה רבנו חסרה, עלול להתרחש מצב של "וַעֲזָבַנִי".
מי ידאג לעם
פעולתו של משה רבנו לא הצטמצמה לעניינים רוחניים בלבד. כרועה נאמן דאג גם לצורכיהם הגשמיים של בני ישראל. בזכותו ניתן להם המן, ואחרי פטירת אהרון ומרים הוחזרו בזכותו הבאר וענני הכבוד.
לכן היו בני ישראל זקוקים כל-כך למשה רבנו. בהיעדרו, מי יספק להם את צורכיהם הגשמיים והרוחניים? זו אפוא טענתם הגדולה של בני ישראל – למה אירעה הסתלקותו של משה? מדוע לקחו מהם את הרועה הנאמן?
אלפי שנים של התעלות
ואולם בפסוק הזה עצמו, המתאר את הצפוי לקרות אחרי פטירת משה, רמוזה הכוונה החיובית שמאחורי הסתלקותו. הגמרא במסכת יומא מציינת שהפסוק "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם" הוא אחד מחמישה פסוקים ש"אין להן הכרע". השאלה בפסוק היא אם המילה "וקם" באה בהמשך למילים הקודמות – "הנך שוכב עם אבותיך וקם", או יש לקרוא אותה כתחילת חלקו השני של הפסוק: "וקם העם". קריאת הפסוק בגרסה הראשונה רומזת לתחיית המתים, שמשה רבנו יקום לתחייה.
חז"ל אומרים שבכל השנים שמאז הסתלקותו יושב משה רבנו בישיבה של מעלה והוגה בתורה עם האבות. מזה מובן שאחרי אלפי שנים כאלה נמצא משה במדרגה עליונה ביותר. ובכל-זאת ישוב לעולם הזה ויקום לתחייה בגוף גשמי, מכיוון שאז יזכו בני ישראל לעלייה גדולה ועצומה, שהיא התכלית הפנימית של הסתלקות משה.
(תורת מנחם תשמ"ב, כרך א, עמ' 40) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
