המדרש מספר על ארבעה מחכמי המשנה – רבן גמליאל, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא – שנסעו לרומי ודיברו על ההבדל בין הקב"ה למלך בשר ודם, שמלך בשר ודם גוזר גזֵרות על אחרים והוא אינו עושה כן, ואילו הקב"ה מקיים בעצמו את מה שהוא מצווה את בריותיו לקיים.
היה שם פילוסוף נכרי והוא טען כלפיהם: "אין דבריכם אלא כזב". הלוא הקב"ה אוסר לטלטל בשבת מרשות לרשות, ואילו הוא עצמו מוריד גשמים בשבת ומעביר מים מרשות אחת לרשות אחרת.
רשות אחת
השיבו לו החכמים שהעולם כולו הוא חצרו הפרטית של הקב"ה, שכן "מלוא כל הארץ כבודו", וממילא אין כאן טלטול מרשות אחת לרשות נפרדת. כמו-כן הוסיפו שעל-פי ההלכה מותר לאדם לטלטל "מלוא קומתו", כלומר להעביר מידיו לרגליו, והעולם כולו נחשב לגבי הקב"ה כ'מלוא קומתו', שנאמר "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא".
נשאלת כאן השאלה לשם מה המדרש מציין מי היו ארבעת החכמים? כמו-כן רואים כאן הבדל בין סיפורים אחרים על ארבעת החכמים, שבהם יש ביניהם חילוקי דעות, ואילו מהסיפור הזה נראה שכולם השיבו אותן תשובות.
ארבעה סוגים
ארבעת החכמים האלה מייצגים ארבעה סוגים בעם ישראל. רבי אלעזר בן עזריה היה כוהן; רבי יהושע בן חנניה – לוי; רבן גמליאל – ישראל; ואילו רבי עקיבא היה בן גרים. יש מצוות שניתנו לכוהנים, מצוות מסוימות ללוויים, ומצוות מסוימות לישראלים. ההבדל בין הקבוצות האלה התבטא גם בהקצאת תחומים נפרדים בבית המקדש: יש מקומות שישראלים רשאים להיכנס אליהם, מקומות ללוויים ואזורים לכוהנים. לגרים יש מעמד מיוחד כ"בניו של מי שאמר והיה העולם".
הקשה אפוא הגוי: "אתם ההוכחה שהקב"ה מכיר ברשויות נבדלות. אתם מייצגים 'רשויות' שונות, ולכל קבוצה הלכות ייחודיות. ואם כן, איך הקב"ה עצמו מתעלם מהרשויות שהוא עצמו תחם ומוריד גשם מרשות אחת לשנייה?".
סגולת השבת
השיבו לו החכמים: שונה השבת משאר ימות השבוע. הבדלי המעמדות והרשויות תקפים בימות החול בלבד, שאז העולם מתנהל על-פי חוקי סדר ההשתלשלות. ואולם בשבת הכול מתעלים למדרגה גבוהה ושווה; בשבת מאיר אור אלוקי נעלה, שמרומם גם את המקום הגשמי עד שהכול נעשֶה רשות אחת, קדושה, רשותו של הקב"ה.
והוסיפו החכמים תשובה שנייה: כל העולם הוא כקומה אחת של הקב"ה. אמנם בני ישראל נחשבים לחלקים נבדלים, אולם אלה איברים בגוף אחד. האחד הוא בבחינת 'ראש' והשני 'רגל', אך כולם שייכים לאותו גוף. כך הכוהן מייצג את הישראלים והגרים, והגרים תורמים לכוהנים בכך שכל הירידה לגלות נעשתה "כדי שיתוֹספו עליהם גרים". מתוך אחדות זו השיבו לו החכמים תשובה אחת, שווה, בלי מחלוקת ביניהם, דבר המבטא את האחדות האלוקית החובקת את כל המציאות.
(שיחות קודש תשל"ד, כרך ב, עמ' 365) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
