האב ובנו: בשבת הוא פקח את העיניים

באחד מלוחות-המודעות בארץ תלה מישהו ביום ראשון השבוע תצלום מהעיתון הנפוץ במדינה וכותרתו: "הנס של יוסף". מעל הכותרת הופיעה תמונת חייל פצוע והוריו - זוג חרדים. הכיתוב לתמונה סיפר על סמל יוסף פש, שנפגע אנושות בראשו ביום חמישי שעבר, מירי צלף פלסטיני ברצועת עזה, נותח במשך שעות, ובניסי-ניסים חזר להכרתו.

קטע העיתון נתלה בצמוד למודעה שנקבעה על הלוח שלושה ימים קודם-לכן, וזה לשונה: "הציבור מתבקש להתפלל לרפואת החייל יוסף-יצחק בן זיווה, בן למשפחת שלוחים בצפון, שנפצע הבוקר אנושות מירי צלף בעזה וזקוק לרחמים רבים". זו תמצית הסיפור - רק שלושה ימים קודם פצוע אנוש, שהציבור מתבקש להתפלל לחייו, וכעת התקשורת מדווחת על הנס.

יליד בעלז

סיפורו של החייל, ששמו המלא יוסף-יצחק (על-שם הרבי הקודם מליובאוויטש), הוא גם סיפורה המיוחד של משפחתו, המתגוררת זה כארבעים שנה בקיבוץ עין-הנצי"ב שליד בית-שאן. האב, ר' איסר פש, נולד בעיירה בעלז הנודעת. במלחמת-העולם נמלטה משפחתו מהכובש הנאצי לסיביר. משם התגלגלה לטשקנט, אוזבקיסטאן. זמן קצר לאחר מכן נפטר אבי המשפחה, והאם נאלצה לעבוד מבוקר עד ערב בשדות כדי להביא טרף לילדיה.

בתום המלחמה חזרו איסר, שני אחיו ואימו, בשיירת פליטים לפולין. כמה שנים לאחר מכן עלו ב'עליית הנוער' לארץ. כל התלאות שעברו עליו לא ערערו את אמונתו של איסר. לאחר שירותו הצבאי הקים את ביתו, עם רעייתו זיווה, בקיבוץ הדתי עין-הנצי"ב.

חסיד בקיבוץ

יום אחד נקלעה לקיבוץ קבוצת חסידי חב"ד. בין החסידים לבני-הזוג פש נוצרה כימיה מיידית, שהובילה אותם, בשלבים, ללימוד חסידות ולאימוץ אורחותיה של חסידות חב"ד. בעקבות התחזקותו בשמירת התורה ומצוותיה החל איסר לדרוש ממזכירות הקיבוץ שיפורים בתחומים דתיים שונים. תחילה נתקלו דרישותיו בהתנגדות, אך עם הזמן למדו הכול לחיות בשלום אלה עם אלה.

בני-הזוג פש וילדיהם קשרו קשר חם והדוק עם הרבי מליובאוויטש. הרבי התייחס למכתבים ואפילו לציורים ששלחו אליו ילדי פש הקטנים. ר' איסר ורעייתו החלו לפעול בהפצת היהדות והחסידות בסביבתם, ונהפכו לשליחי חב"ד במקום.

"בעזרת ה' הוא יחיה"

יוסף-יצחק, שבעוד שבועיים ימלאו לו עשרים ואחת שנים, הוא הצעיר מתשעת ילדי המשפחה. "הידיעה על פציעתו תפסה אותי בעיצומן של הקניות לכבוד שבת", מספרת האם, זיווה. "הוזעקתי למזכירות הקיבוץ, ושם נמסר לי כי מצבו אנוש. כעבור כמה דקות הגיעו נציגי הצבא. אמרתי להם: 'רק תאמרו לי אם הוא חי או מת'. הם אמרו: 'הוא חי, אבל פצוע אנוש'. אמרתי להם: 'בעזרת ה' הוא יחיה'. לכל מקום אפשרי שלחנו בקשה להתפלל בעבורו. מובן ששלחנו בקשת ברכה גם לרבי. תפילות הרבים עשו את שלהן, והנס התרחש מהר מכפי שהיה אפשר להעלות על הדעת. בשבת פקח יוסי את עיניו ושב להכרתו. הרופאים עמדו משתאים".

ביום שני השבוע הועבר יוסף-יצחק ממחלקת טיפול נמרץ למחלקה רגילה. אם ההחלמה תימשך בקצב הזה, הוא עתיד בעזרת ה' לעשות את השבת הקרובה בביתו שבעין-הנצי"ב.