נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1149 - כל המדורים ברצף
	בתוקף ה'מטה' אפשר להפוך מר למתוק
	הכוח לביטול הגלות
	'מבצע תפילין'
	פרשת מטות
	ויהי מורא שמים עליכם
	הלכות ומנהגי חב"ד

מה הצד המשותף ל'מבצע תפילין' ול'מבצע כשרות האכילה והשתייה', הכרוכים יחד בין יתר ה'מבצעים'? * על בקשת תפילין והדרכה מחבר קיבוץ; חסיד קרלין בפנייה לאיש חב"ד לשלוח תפילין למישהו שביקשו; עידוד ותביעת הרבי לעסוק במבצע * ועל מבצע תפילין בכותל המערבי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שמירת המוח והלב

בחורף תשכ"ח ביקר המחנך הרה"ג ר' משה צבי נריה אצל הרבי (בצל החכמה עמ' 26), והשיחה ביניהם נסובה אודות קירוב בני הנוער. הרבי דיבר על חשיבות הדרישה מהם דווקא בתחום קיום מצוות מעשיות, והתבטא:

התחלתי לעורר על מצות תפילין ("מבצע תפילין"), אבל אפשר לעורר גם על-דבר כל אחד משאר תרי"ג המצוות, כמו למשל ענין של כשרות האכילה ושתייה – ומצוות שמקיימים בכל יום..

מן הראוי לציין שבמכתב מכ"ז אלול תשט"ז למר יצחק דמיאל, כותב לו הרבי בין השאר (אגרות קודש כרך יג עמ' תעט) מהו הקשר לכתחילה של שני נושאים אלה דווקא, וכך נאמר שם:

מקוה אני להצלחתו גדולה בין חוגי הנוער והצעירים.. ובהנוגע להוראות למעשה:

כיון שכל בני ישראל מאמינים בני מאמינים בדברי רז"ל, ורז"ל אמרו אשר ענין דמצות תפילין הוא שעבוד הלב והמוח, והוקשה כל התורה כולה לתפילין, ובצד ההיפך, מאכלים בלתי כשרים מטמטמים הלב והמוח, יש להכניס שני ענינים אלו בתור התחלה מיידית השוה לכל אחד ואחת

[הרבי ממשיך:]

נוסף על ענין עקרי להתחיל עניני היום בתפילה ובנתינת.. לצדקה.

מבצע תפילין

על התגייסות רבני מונטריאל לתמיכה ב'מבצעים' בשנת תשכ"ז דיווח 'הפרדס' שנה מ"ב חוברת ז' עמ' 33, תחת הכותרת: "מבצע תפילין במונטריאל". וכך דווח:

"האסיפה רבתי של רבני עיר מונטריאל קנדה... התקיימה ביום ג' כ"ג טבת תשכ"ח באולם ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש – בעניין 'מבצע תפילין'... האסיפה נפתחה ע"י הרב קרעמער שהדגיש נחיצות הענין וגודל ההישג בעבר בענין מבצע תפילין. והציע להכריז על שבת של מבצע תפילין, וגם לפרסם קול קורא בענין תפילין שרבני העיר יחתמו עליו. הגאון הירשפרונג כראש בי"ד, נתכבד בנאום ברכה, ותיכף הותחלו דיונים בפרטי הצעות לשם מבצע זה.

"הרב דנבורג הציע לעורר מלמדי הברי-מצווה שישימו לבם לענין הנחת התפילין של הבחור המעותד להגיע לגיל המצוות. הרבנים הלפרין, זמברסקי וטייכער הוסיפו שבסדר ההכנות שעורכים טרם המשתה יהי' מוכרח להתרגל גם בענין הנחת התפילין...

"הרב דנברג מציע לבקש מה'פוטסטנס סקול בוארד' שירשו לסדר הנחת תפילין בבתי ספר האי-סקול שלהם שרובם ככולם יהודים ומוכן הוא להשתתף בוועד שילך להגיש בקשה זו... הרב קרעמער הציע שמכתב ברכה מהאסיפה  - בצירוף פרטים מההחלטות – כדאי לשלוח תיכף לכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. הרב הירשפרונג נתכבד בזה".

כך כותב באותם ימים הרה"ח ר' חנניה יוסף אייזנבך להרה"ח ר' טובי' בלוי:

"ב"ה. י"ד אלול תשכ"ז. לר' טוביה שי' שלו' וברכה. זה עתה הגיעני מכתב מאחד – קיבוצניק שהניח תפילין יחד עם כל חבריו מהקיבוץ, לאחר שהצטרכתי לשכנעם, ולא בקלות הניחו – ואעתיק את לשונו (המקור ישלח לכ"ק אדמו"ר שליט"א בלי-נדר): 'שלום יוסף. התרשמתי מאוד מהנחת התפלין על יד הכותל וזה היה מרגש מאד. אני רוצה לנסות להמשיך להניח תפלין אולם אינני יודע כיצד. אולי כשתשלח לי אותם תכתוב לי גם כיצד להניח. שמי הוא... כתובתי היא: קבוץ ניר-דוד, ד.נ. גלבוע'.

"ובבקשה למלאת את בקשתו, ואם במקרה נמצא איזה דף-הדרכה נא לצרף גם את זה, ולשלחם אליו בכל ההקדם – כמובן ופשוט. סוברני שיש מקום לצרף גם חומר חב"די נוסף ולעשותו שם ראש-גשר".

שליח עושה שליח

אחד מפעילי מבצע תפילין היה איש מסירות-הנפש יוצא ברית-המועצות ר' אהרן רבינוביץ ע"ה שהתמיד לעסוק במבצע בגופו ובנפשו.

באחד הימים של שנת תשכ"ח, קיבל את המכתב הבא מר' זיידל שפירא מחשובי חסידי קרלין:

"בס"ד ירושלים הקדושה ת"ו י"א מ"ח יום פטירת אמנו רחל זיע"א

לידיד נפשי הרה"ג הצדיק ר' אהרן רבינוויץ שליט"א

אני פגשתי את כבוד מעלתו ביום א' בכותל המערבי ספרתי לכ' שאחד בקש ממני להשתדל לשלוח לו תפילין ויניח בכל יום.

וכבודו אמר לי שאשלח לכם האדרעס [=כתובת] של האיש. הנה שולח לכם האדרעססע ואקוה [כי] לא תשכחו בענין הזה להשיג התפילין ולשלוח לו ומצוותכם מובן מאליו עד כמה מגיע הזכות הגדול בזה.

דוד פדלון רמת הרצל מס' 8/9 נתניה.

אברככם בכ"ט [בכל טוב] וברוב נחת ממשפחתכם ונזכה לגאולה האמתית מהרה ובלצ"ג [ובא לציון גואל]

זיידל שפירא מקטמון

רח' צפניה 19, ירושלים

למותר לציין כי צא"ח נענו לבקשת הנ"ל ושיגרו לו זוג תפילין.

נחיצות וחביבות הדיווח

במכתב כללי-פרטי מזאת חנוכה תש"ל ל"האברך לוי יצחק שי'" ברוק, אז בירושלים ת"ו, הוסיף הרבי בכתב-יד-קדשו (צילום בתשורה דייטש ט' סיון תשע"ב עמ' 5):

בברכת הצלחה רבה במבצע תפלין וכו'

בתגובה שיגר הלה מכתב בו דיווח על השתתפותו במבצע.

בג' תמוז תש"ל נשלח לו מכתב מיוחד ממזכירות הרבי, להלן המכתב (תשורה הנ"ל עמ' 6):

ב"ה, ג' תמוז תש"ל

ברוקלין, נ.י.

האברך לוי יצחק שי'

שלום וברכה!

בזה הננו לעורר תשומת לבך למכתבך מו' טבת, בו הודעת ע"ד [על דבר] תפקידך במבצע תפלין וכו'.

ובזה הננו לבקשך להודיענו ע"ד ההמשך בזה מאז ועד עתה.

בת"ח [בתשואת חן] למפרע ובברכת כט"ס [כל טוב סלה]

ש.מ. סימפסאן

מזכיר

במכתב כללי-פרטי ממוצאי שבת ב' דראש-חודש אדר ראשון תשל"ג שקיבל הנ"ל (תשורה הנ"ל עמ' 7), ישנן ג' תוספות בלתי שגרתיות (כל-כך).

א. בתחילת המכתב (בכתב-יד-קדשו): מאשר הנני קבלת המכתב מר"ח שבט (דו"ח [דין וחשבון]) וכו'.

ב. ליד החתימה (כנ"ל): בברכת הצלחה ולבשו"ט [ולבשורות טובות].

ג. בשולי המכתב מוקלדת במכונת כתיבה השורה הבאה (שלא נוספה בשאר המכתבים מיום זה – ראה אגרות קודש כרך כח עמודים קכט-ל):

בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) במבצע תפלין. וה' יצליחם.

בתי כנסת באמריקה

הרב אברהם דוב העכט שימש שנים רבות כרב הקהילה החלאבית "שערי ציון" בניו-יורק. בגליון התורני 'הפרדס' של אייר תשכ"ח (חוברת ח' שנה מב עמ' 37-8) פרסם את הדברים הבאים:

על מבצע תפלין בבתי כנסת באמריקה

"בקשר לרעיון הנפלא של מבצע תפילין של כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארצנו הקדושה, שמה הצליחו תלמידיו, חסידיו ומעריציו לזכות מאות אלפים יהודים ב"י במצוה היקרה של תפילין. וגם פה בארה"ב החדירו תלמידיו בתוככי 'צבור יהודים הרחוקים מאד מהיהודת ומקיום המצוות המעשיות של תורתנו הקדושה, והשפיעו עליהם להניח תפילין. ולא אפריז אם אביע שאצל הרוב מאלו הי' זה אולי הפעם הראשונה בחייהם.

"נתעוררתי להציע לקהל הקוראים של ה"פרדס", ובמיוחד לעורר תשומת לב הרבנים מנהיגי עדת ישורון בכל מקום שהם, על דבר קיום וחיזוק המצוה הגדולה של תפילין בכל בית כנסת משך כל השנה כולה, ובזה הדרך נזכה אלפים מאחב"י".

בהמשך סוקר הרב העכט את המצב העגום של חגיגות בר-המצווה הנהוגות בארצות-הברית. "היהודי הבינוני באמריקה דואג בעיקר שבנו יחוג את טקס הבר מצוה שלו ברוב פאר והדר. קשה לשער כמה מאות אלפים דולרים מתבזבזים על חגיגות אלו. וכמה פעמים נכשלים ר"ל במסיבות בר מצוה באכילת טריפות ונבילות, בעת ובעונה אחת עם חילול שבת. ותפלין בשביל הבר מצוה-בחור – מאן דכר שמי', וקרה כבר לא פעם שילד בר מצוה גדל כל ימיו מבלי שידע מה זה תפלין או שיניח אותם. מה שמענין את הבחור – מספר וערך המתנות שיקבל ממשפחתו ומידידי הוריו, גודל המסיבה וכמה אורחים יהיו נוכחים, וכמה יעלו ההוצאות של הנשף".

הרב העכט מסיים את מכתבו בשורות הבאות: "אני מאמין שכל רב או גבאי בית כנסת יוכל לתקן שהבר-מצוה יבא עם משפחתו באמצע השבוע, ואז יוכל להשפיע שהרבה יהודים יניחו תפלין, והעיקר שהבחור ידע ויעריך גודל ערכה וחשיבותה של מצוה גדולה זו".

תרומות להתרחבות המבצע

המכתב הבא נשלח כמענה (ייתכן – על פי הוראת הרבי) לפניית צאגו"ח בארץ-הקודש:

"ד' כ"ב שבט, ה'תשכ"ח

"כבוד הרב ישראל שי' לייבוב

"יו"ר הנהלת צאגו"ח באה"ק ת"ו

"שלום וברכה!

"מכתבו מיום טו"ב בטבת לנכון נתקבל.

"בקשר לסידור מגבית כאן עבור 'מבצע תפילין' שלכם, הנה גם כאן נתרחב המבצע תודה-לק-ל, ולעת כזאת משתתפים ב'מבצע תפילין' המקומי יותר ממאה אנ"ש ותלמידי התמימים שי' בכל שבוע ומבקרים בכחמישים מקומות שונים. בשבועות האחרונות שכרנו עבור זה איש מיוחד לעזור בארגון הדבר והמבצע מתרחב משבוע לשבוע ת"ל וההוצאות מרובות.

"הננו מוכנים לנסות במשך זמן מסויים לערוך כאן מגבית עבורכם, בתנאי שמחצית הסכום הנכנס – לאחר ניכוי ההוצאות – יישאר כאן עבור 'מבצע תפילין' המקומי.

"באם טוב בעיניכם הדבר נא להודיענו בהקדם,

"באיחולי הצלחה בעבודתם,

"בשם ההנהלה

"י"ל אלעווסקי

מזכיר

המניחים הם התורמים..

מבצע תפילין דרש הוצאות רבות – בחורף תשל"ב פנו צעירי-אגודת-חב"ד בבקשה הבאה להכליל את "מבצע תפילין" בין מקבלי התמיכה מקופות הצדקה הפועלות ליד הכותל המערבי: "נתכבד בזה להגיש בקשתנו להכליל את 'מבצע תפילין' שלנו בין מקבלי התמיכה מקופות הצדקה הפועלות ליד הכותל המערבי.  רבים רבים מבין הנהנים ממבצע תפילין שלנו, הן תיירים מחו"ל והן מבקרים מרחבי הארץ, רוצים להביע תודתם על-ידי מתן תרומה להוצאות מבצע תפילין, אך אנשיו דוחים את ההצעה (כדי שלא ייווצר הרושם ח"ו כאילו יש לשלם עבור הזיכוי במצוה), ומכוונים אותם אל קופת הצדקה הקבועה בסמיכות מקום. כך נופלות תרומות רבות לקופה זו בזכות מבצע תפילין.

"'מבצע תפילין' זכאי להשתתפות מן הקופה לא רק עקב העובדה הנ"ל, כי אם גם, ובעיקר, משום שמפעל זה מספק תפילין בחינם או במחירים מוזלים ביותר לאלפי אנשים חסרי אמצעים, ובמיוחד לצעירים שהתקרבו בזכות המבצע הזה לחיי יהדות שלמים ומעוניינים בקיום יום-יומי של מצות תפילין (לא יאומן כי יסופר על מאות מקרים של חזרה בתשובה על-ידי הכותל 1. אלא שאין להם האמצעים לכך. ברור, אפוא, שזו צדקה גדולה מכל הבחינות. גם המבצע ליד הכותל עצמו כרוך בהוצאות עצומות, הן לחידוש מתמיד של מלאי התפילין בהן משתמשים לזיכוי רבבות המקרים (עקב השימוש המרובה גדולה התחלופה במדה בלתי רגילה), הן להובלת המתנדבים והן לתמיכת אנשים העוסקים בקביעות במבצע על-ידי הכותל (הוצאות אלה היו צריכות, לכאורה, להתכסות כולן על-ידי משרד הדתות הממונה על הכותל).

"מכל הסיבות האמורות אנו מבקשים השתתפות גדולה וקבועה מדי חודש בחודשו לכיסוי הוצאות המבצע – מתוך קופות הצדקה שעל-ידי הכותל המערבי".

הרב זוין הצטרף לבקשה וכתב:

"אני מצטרף לדעת צא"ח, הצודקת בהחלט, הן מצד גודל חשיבות של "מבצע תפילין" כשהוא לעצמו, והן מפני שחלק גדול – אם לא הגדול ביותר – של התורמים שעושין כן הודות מבצע תפילין, ומאחר שאין המבצעים [המתנדבים] מקבלים מהם – הם נותנים לתוך הקופה ככל הא דכתוב ומפורש לעיל. בברכה שלמה יוסף זוין".