התכתבות תורנית רציפה בשלל נושאים של הרב ישעיה הלוי הורוויץ (בעל 'יבא שילה' ו'פרדס הארץ') עם הרבי * הגאון יליד צפת שביקש מהרבי לקבל על עצמו את הנשיאות, ותגובתו הצנועה של הרבי * קרוב משפחת בית הרב – במכתבים אליו כתב הרבי "שאר-בשרי" – שגאונות והתבטלות התמזגו בו * רשימה שנייה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"הערות ר' ישעי'ה הלוי"
יליד צפת, הגאון הרב ישעיה הלוי הורוויץ, כיהן ברבנות במשך תקופה בקנדה.
בקיץ תש"ד פרסם הרבי – במסגרת "תשובות וביאורים" ב'קובץ ליובאוויטש' – תשובה נרחבת לשאלת "הרב ישעי' הלוי הורוויץ, וויניפעג, קאנאדא" – לביאור דברי השל"ה "בחמץ ומצה שמקריבין בשבועות" (אגרות-קודש כרך א' עמודים שז-שיא).
בגיליון סח של 'יגדיל תורה' נ.י. (אדר שני תשמ"ו) במסגרת מדור "תשובות וביאורים בקובץ ליובאוויטש" נדפסו שני מכתבי שאלות שהפנה הנ"ל אל הרבי (בפתחן פונה אל "כבוד הרה"ג וו"ח וכו' וכו' בעל המערכת קובץ ליובאוויטש שליט"א") בשנת תש"ה.
מכתבים אלו היו מונחים באוספו הפרטי של הרבי כ"הערות ר' ישעי' הלוי". בשנת תשמ"ו כנזכר, הורה הרבי לרב שלום דובער לוין (ספר 'עבודת הקודש', נ.י. תשנ"ה עמ' קיז קיח), לפרסמם ב'יגדיל תורה' הקרוב בתוספת תואר ("להכניס ביגדיל תורה הבע"ל. טיטול [תואר] על (ר' ישעי' הלוי)").
וכך כתב הרב לוין בתארו את האיש:
"הרב ישעיה הלוי הורוויץ, בעל המחבר ספר יבא שילה וספר פרדס הארץ שו"ת על ד' חלקי שולחן-ערוך ודרושים, רב ואב"ד בעיר וויניפעג מא.[נאטריאל] והגליל, מלפנים רב ואב"ד בעיר-הקודש צפת ארץ-ישראל תבנה ותכונן".
תומכי תמימים במונטריאול
כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ כותב להנהלת ישיבת תומכי תמימים במונטריאל בט' אייר תש"ז (אגרות קודש כרך טו עמ' רנ):
"זה מזמן אשר מעיר וויניפעג מבקשים ליסד בשם ישיבת תומכי תמימים, וזה לא כבר ביקר אותי ש"ב [שאר בשרי] הרה"ג מוה"ר ישעי' הלוי שי' הורוויטץ ובקש אודות התיסדות ישיבה במחנם והבטחתי לו להתענין בזה".
בשנים תש"ט-תש"י בא בכתובים עם הרבי נשיא-דורנו בענייני תורה ודפוס:
באיגרת מג' חנוכה (אגרות קודש כרך ג' עמ' כו-כז), כותב לו הרבי בעניין "נוצר חסד" עם או בלי וא"ו. באותה הזדמנות מציין כי שיגר לו קיצורים והערות על התניא על פי בקשתו.
בנר ה' דחנוכה (שם עמ' כז-כח), מבאר לו הרבי את דעת רבנו הזקן בעניין משחק כדור בשבת ויום טוב ברשות הרבים.
בחודש אלול תש"ו – שם עמ' קפא-ב, מודה לו הרבי על ספרו 'פרד"ס הארץ' ששלח לו כתשורה וכותב לו שבע הערות עיוניות. בהמשך לכך – המשיכה ההתכתבות בא' מרחשון תש"י (שם עמ' רא-רב) עם הערות תורניות נוספות.
ובכ"ו מר-חשון (שם עמ' רטו-ריז) בכ"ו אדר (שם עמ' רס-רסא) בי"ג ניסן (שם עמ' ערב-ג) כתב לו הרבי עוד סביב נושא תורני מרכזי, והוא: עדי חתימה ועדי מסירה בגט.
אינו מכירי פנים אל פנים...
הקטע המעניין ביותר הוא, כאשר חודש ימים לאחר פטירת כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ (י"ג אדר תש"י) כתב הלה אל הרבי בבקשה שעל הרבי לקבל את נשיאות חב"ד. וכה הגיב הרבי (בכ"ו אדר – שם עמ' רס):
ונבהלתי בקראי אותו ["מכתבו מי"ג אדר"] – לדרוש ממני ענינים שלא ניתנו לי ואינם בי לא מהם ולא ממינם. ואין טענתי על כבוד תורתו באשר אינו מכירי פנים-אל-פנים אבל חקירה ודרישה הוי ליה לעשות מקודם. כי דיני-נפשות בזה. וה' יזכנו כולנו להתקשר באילנא דחיי באמת.
דחייה זו לא מנעה מהרבי לענות לו כבר באותו מכתב, על שאלה בזוהר בעניין "כל כהן שאין לו בת זוג בעבודה" – בהרחבה ובציון שורת מקורות בש"ס ופוסקים.
בניסן תש"י (שם עמ' רעג) כתב לו בעניין: "נעלים" – לשון רבים נאמר במשה בלבד ולא ביהושע.
ובפסח-שני (שם עמ' רצה) – בעניין קיום פריה ורביה אצל משה.
קדש ישראל לה'
במכתב מו' מנחם אב תש"י (אגרות קודש כרך כא עמ' קח) כותב הרבי לרב הורוויץ במענה לפנייתו "מכתבו משבוע העבר":
א. הספר "עמק המלך שנזכר בראשי תיבות בחסידות "עה"מ" או עמה"מ" הכוונה לספר שחיבר ר' נפתלי הירץ שנדפס באמסטרדם בשנת ת"ח ("הזאת").
ב. ב'לקוטי תורה' סוף פרשת פינחס נזכר כמה פעמים "קדש האדם". במכתב מסביר הרבי כי כנראה מפני יראת הצענזאר הדפיסו כן מלכתחילה, אך אחר-כך תוקן ל"קדש ישראל".
הרבי מסיים "באיחולי כל טוב" ולפני כן מקדים:
והשם-יתברך יהפך ימים אלו לששון ולשמחה ויתגלה לעיני כל בשר איך קדש ישראל לה' גו' כל אוכליו יאשמו בעגלא דידן...
חוננו ה'.. בכוח ההשפעה
ככל הנראה היו עוד איגרות שלא נשתיירו בידינו, עם זאת באו עוד כמה בדפוס:
בחורף תשי"ב שיגר הרב הורוויץ פ"נ, עליו ענה הרבי בי"ב טבת (אגרות קודש כרך ה' עמ' קלד):
מוסגר פה מענה על פדיון-נפש שנתקבל על ידי כבוד תורתו שי' ומפני כמה סיבות נתעכב המענה עד-עתה, ואתו הסליחה.
להלן משיב לו הרבי על השאלה הבאה:
בכמה דרושי חסידות הובא בשם הבעש"ט הפירוש בעניין הבת קול שמכרזת – שהכוונה לשמיעת 'מזל' הנשמה שלמעלה, ולכאורה הדברים מפורשים בשל"ה (רמג, ב) בשם הספר חרדים?!
והרבי השיב:
הבעש"ט מבאר את הדברים בתוספת ביאור, ובמקומות בחסידות נוגע בעיקר הוספת הבעש"ט, או לפחות בטפל.
עוד איגרת מתאריך לא ידוע כתב לו הרבי בעניין הזכרת רשב"י בששה סדרי משנה...
בא' דר"ח אדר תשט"ז (אגרות קודש כרך יב עמ' שכב-ג) מקדים הרבי במכתב אליו שורת תארים: "שאר-בשרי הרב הגאון והרב החסיד אי"א נו"נ בעל מדות מו"ה ישעי' שי' הלוי". ובהמשך:
לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, נעם לי לקבל מכתבו, ותשואת-חן על הבשורה מהחיים-והשלום אשר אתו.
בסיום מכתב מענה בעניין נוסח קריאת-שמע-שעל-המטה, ממשיך הרבי:
לפלא שאינו מזכיר אודות עסקנותו בצרכי צבור, אשר בוודאי עינו טובה בשל אחרים מאשר חוננו השם-יתברך בכח ההשפעה על הזולת ובפרט בעסקנות בהפצת המעיינות חוצה מתאים לדרישת נשיאנו הקדושים. ובפרט שמצות התקופה בדא [=בזה]... בברכה לארך ימים ושנים טובות ולבשורות טובות.
וכהוספה ("נכתב בצידו"):
בודאי נפגש עם אנ"ש מזמן לזמן ומסייע בידם בהנוגע לפעולות בכרם חב"ד ככל יכולתו.
הרב הורוויץ למד הרבה בספרי רבותינו, כך למשל מציג הוא תמיהה לרבי בעניין "המובא מספר אור נערב"... וראה בעניין זה ב'המלך במסיבו' כרך א' עמ' רסג.
דוק. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
