לחבר הגוף אל הראש
וזהו שאו את ראש וגו' לגולגלותם וגו', דהיינו לקשר רצון התחתון הנמשך מבחינת ראש ומוחין המלובשים בגוף ונפש, ולחברו ולהעלותו למעלה מעלה למקור חוצבה עיקרה ושרשה דיליה, שהוא מהות הנשמה עצמה העומדת למעלה והיא בבחי' מקיף ואינה מאירה בתוך הגוף כי עונותיכם מבדילים ביניכם לבין א-להיכם ונכרתה הנפש ההיא מלפני אני ה' . . והוא כמשל האדם שנכרת גופו מראשו.
והעצה היעוצה לזה הוא כמו דרך משל אם היה נמצא ברפואות לחבר גופו אל ראשו, כך הוא העניין נשיאת ראש שהוא רצון התחתון הנולד משכל ומדות כוחות הנפש להעלות למעלה לבחינת גולגלותם דווקא, דהיינו גולגולת שלהם עצמם שהוא שרש נשמתם למעלה כי שם מאיר רצון-העליון.
(לקוטי תורה במדבר א,ב)
גרשון קהת ומררי בעבודת האדם
כתיב ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים, פירוש ובחנות המשכן כשירד בחינת המשכן ממדרגתו, תהיה הקמה על ידי הלוים דהיינו בנשמת האדם למטה שירדה הארתה ונתלבשה בגוף ונפש הבהמית בעולם הזה.
הנה זאת העצה לעורר על נפשו בחינת גבורות קדושות והם מתחלקים לשלש בחינות גרשון קהת ומררי:
גרשון הוא ענין מה שכתוב גרש את האמה הזאת ואת בנה שהוא מבחינת גבורות . . כי שמאל דוחה ומגרש את הרע מקרבו ואיזהו גבור הכובש את יצרו . . אבל העיקר הוא לגרש את הרע מקרבו שיהיה הרע בורח ממנו וכמו שכתוב ורדפו מכם חמשה מאה...
ומררי הוא ענין המרירות בהיות ממארי דחושבנא על ימי חלדו אשר רובם ככולם בחשך ילך בכריתות הגוף מן הראש הוא בחינת לגולגלותם של נפשו שאינה מאירה בנפשו כי אם לעתים רחוקים מפני עוונותיו המבדילים. או משום שעדיין לא אתכפייא סט"א וכו'. או משום שהלביש נפשו בלבושים צואים מהבל ורעות רוח מדברים בטלים ומחשבות אדם ותחבולותיו בעניני עולם הזה וכסופין בטלין דיליה. ובחינה זו היא גם כן מבחינת לוים שרש הגבורות שהמרירות הוא מיסוד אש ושעל ידי זה הוא מתעורר כח החמימות...,
ועל ידי זה הוא בא לבחינת ומעלת קהת מלשון ולו יקהת עמים (אלא שהיו"ד נוספת להורות על הפעולה לעתיד) שהוא לשון אסיפה וקיבוץ כתרגומו ולו יתכנשון עממיא, דהיינו שמתאסף ומתקבץ אליו לבו ורוחו ונשמתו אליו יאסוף במקור חוצבה ברשפי אש שלהבת העולה למעלה. ומה שלא נאמר בפירוש לשון אסיפה כדכתיב בהתאסף ראשי עם וגו' כי שם נאמר יחד שבטי ישראל שקבוצם נקרא אסיפה, אבל בהקבץ בחינת שאר עמים להתאסף למקורם נאמר יקהת מלשון קיוהא הוא ענין חריפות וחמיצות כמו דרך משל העושה מטעמים מדברים חריפים וחמוצים וכו', כך הוא בענין זה דאתהפכו מרירא למיתקא, ולכן נקראת בחינה זו קהת והיא גם כן עבודת הלוים מבחינת גבורות שמרירו הוא דאתהפכא למיתקא וחשוכא לנהורא.
(שם דף א,ג) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
