מחצית השקל, שנאספה מבני ישראל, שימשה אמצעי לספירתם, כדי להתגבר על האיסור למנות את בני ישראל במישרין. ההלכה קובעת: "אסור למנות את ישראל", והיא מציעה פתרונות חלופיים: "אלא מוציאים אצבעותיהם ומונים האצבעות".
כך היה ב'פיס' שהוגרל לעבודת בית המקדש: "הממונה אומר 'הצביעו', והן מוציאין אצבעותיהן... ומונה על אצבעותיהן". ומסביר הרמב"ם: "למה מונה המניין... על האצבעות שהוציאו ולא היה מונה על האנשים עצמן? לפי שאסור למנות ישראל אלא על-ידי דבר אחר".
שינוי המנהג
הצורך בספירת יהודים מתעורר בחיי היום-יום גם כשמתארגן מניין לתפילה ולכל דבר שבקדושה. כדי לוודא שיש מניין מקובל להשתמש בפסוק בן עשר מילים, וכשיש במקום אדם לכל מילה בפסוק – הרי שיש כאן מניין. כאשר משתמשים בפסוק מהתורה לספירת יהודים יש בזה מעלה מיוחדת, כלשון הפסוק "אשר פוּקַד על-פי משה" – הספירה נעשית על-ידי פסוק בתורה משה.
בספר הפרדס מובא שכאשר רוצים לוודא שיש במקום מניין יהודים, סופרים אותם על-ידי הפסוק "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה אל היכל קודשך ביראתך". ואולם בקיצור שולחן ערוך מובא ש"נוהגין למנותן באמירת הפסוק 'הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם', שיש בו עשר תיבות".
הפסוק הטבעי
הדבר מעורר שאלה: הלוא הפסוק "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך" הוא המתאים ביותר לספירת יהודים לצורך מניין לתפילה, שהרי הוא מדבר על "אבוא ביתך", התאספות בבית הכנסת, "כי ביתי בית תפילה". המנהג להשתמש בפסוק הזה גם מובא בספר קדום, ומכאן שבדורות קדומים יותר נהגו כך. מדוע אפוא השתנה המנהג בדורות האחרונים והחלו להשתמש בפסוק "הושיעה את עמך"?
יש לומר שהדבר נובע מהגברת חשכת הגלות בדורות הללו. ככל שנכנסנו עמוק יותר לתקופת 'עקבתא דמשיחא', שבה שורר חושך כפול ומכופל וגוברים ייסורי הגלות, הרי כשמתאספים יהודים ורצונם לוודא שיש במקום מניין הראוי להשראת השכינה, הם מביעים קודם כול את משאלתם הגדולה – "הושיעה את עמך".
המשאלה המתפרצת
שינוי המנהג והמעבר לשימוש בפסוק "הושיעה את עמך" מבטא את הכמיהה הגדולה של עם ישראל לגאולה. כשאדם זקוק מאוד לדבר מה – רפואה, פרנסה, זיווג, ילדים וכדומה – הוא מנצל כל הזדמנות וכל שעת חסד כדי לבקש את המשאלה המפעמת בתוכו.
וכך עם ישראל בדורות האחרונים חש כמיהה עצומה לגאולה; וכאשר עשרה יהודים מתאספים ומתכוננים להשראת השכינה, הם מבקשים לנצל את הרגעים המיוחדים האלה ולבקש את בוא הגאולה, באמירת הפסוק "הושיעה את עמך!".
(תורת מנחם תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1137) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
