נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1125 - כל המדורים ברצף
	מה יהיה דין שנת העיבור כשיבוא משיח?
	לראות שתכלית הגלות היא הגאולה
	על רש"י ו'כללי רש"י'
	פרשת תרומה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	ויאמינו בה' ובמשה עבדו
	כדאי הלידה שתכפר על המיתה
	הלכות ומנהגי חב"ד

במאמרים שיטתיים בגיליון 'שמעתין' נחשפו ציבור קוראיו לשיטתו המופלאה והמיוחדת של הרבי בלימוד פשוטו של מקרא על פי רש"י * חשוב ונוגע לכל אחד להתייגע בלימוד רש"י, ולהבין כל השאלות והתירוצים * הדוגמה שלמד הרבי מאותו ראש-ישיבה שלא נתן לתלמידו לישון... * ועל המחנך הנודע שהכניס את שיחות הרבי כלימוד חובה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

פרשן-דתא ויינה של תורה

בכרך ז"ך באגרות קודש, עמ' שה נדפס המכתב הבא:

ב"ה, ה' טבת, ה'תשל"ב

לכבוד חברי איגוד מורים לתורה שבעל-פה

ה' עליהם, יחיו

שלום וברכה!

תשואת-חן בעד המכתב שהגיעני לפני זמן וזה עתה נתקבלה החוברת "שמעתין", והנני מודה להם עבור שימת לבבם, ומובן גם כן בעד האפשרות להכיר גישה החדשה בלימוד פירוש רש"י, פרשנדתא כמו שקוראו האבן עזרא.

וידוע המובא בשולחן ערוך, שהוא הלכה למעשה לכל יהודי מגדול ועד קטן, ששנים מקרא ואחד תרגום יש דיעה בזה שהקורא ב' פעמים מקרא ובפעם הג' חוזר ולומד כל הפרשה עם פרש"י שהוא בנוי על יסוד התלמוד, הרי זה מועיל יותר מהתרגום, שהוא מפרש יותר. ואף שממשיך שהעיקר הוא לא כסברה זו, הרי מסיים – מכל מקום כל ירא שמים יש לו לקרות התרגום וגם פירש"י (שולחן ערוך רבנו הזקן, אורח-חיים סימן רפה סעיף ב').

וידועים דברי רבותינו נשיאי חב"ד שבפירוש רש"י גנוז יינה של תורה (סודות התורה).

בכבוד ובברכה.

ב"דבר המערכת" של שמעתין מחודש כסלו-טבת תשל"א נאמר:

"חשיבות מיוחדת רואים אנו במאמר הפתיחה; בשנים האחרונות מופץ בארץ על-ידי "צעירי חב"ד" מדי שבוע "לקוטי שיחות" של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א על פירוש רש"י לחומש. המעיין בחוברות מגלה מיד ניסיון להתוות דרך שיטתית ומסודרת בלימוד רש"י, אשר מביאה בעקבותיה גלויים מעמיקים בדרכו של הפרשנדתא ובאוצרות המחשבתיים הטמונים בפירושו.

"בגליון זה נערך נסיון ראשון להגדיר את הכללים לדרך עיונו של האדמו"ר מלובביץ בפירוש רש"י, תוך הדגמתם המפורטת. ללא ספק ימצאו המורים חומר רב למחשבה הן לצורת ההוראה של פירוש רש"י, והן להארת האוצרות התורתיים (=מורי דרך בהלכה ובמחשבה) אשר בפרושו".

במקום ללכת לישון...

בטרם נשוב ל'שמעתין' מן הראוי לציין כי בהזדמנות מסויימת (ש"פ משפטים תש"מ – שיחות קודש תש"מ כרך ב' עמ' 114), לאחר שסיים הרבי לבאר את פירוש רש"י – התבטא הרבי:

כאן רואים עד כמה דברי רש"י הם בדיוק ומבהירים את כל השאלות שיכולות להתעורר אצל אחד הלומד פשטות הכתובים – וכן עד כמה קיים בפירוש רש"י הכלל "הפך בה והפך בה", אם רק מדייקים בלימוד פירושו.

ומטעם זה, משתדלים לבאר פירוש רש"י ולהבין את התירוצים על כל השאלות שישנן בפירושו, ואשר דבר זה צריך להיות נוגע לכל אחד להבין.

לכאורה – המשיך הרבי:

לשם מה ישנו צורך לתרץ כל השאלות? יכולים היו – תמורת זאת – לאפשר לקהל ללכת לאכול שלש סעודות או לישון, אשר "שינה בשבת תענוג" –

אלא – כפי ששמעתי פעם מראש-ישיבה שחש שתפקידו הוא לדאוג שתלמידו לא ילך לישון עד אשר יבין מדוע סומכוס חולק על רבנן, ואם לא הצליח בכך, אין זה תלמיד חביב.

ולכן תובעים [= כלומר הרבי.. מ.מ.ל] שלא ילכו לישון עד אשר יבינו את כל הקושיות ברש"י. ואין הכוונה שלא יישנו כלל – זהו דבר שאי אפשר ליישם. אלא שכאשר שומעים שיעור – לא יביטו על השעון!...

הרבה יש להרחיב אודות ה'המהפכה' בלימוד פשט התורה וברש"י, שיצרה שיטתו החדשה של הרבי. כדוגמא לכך כדאי לצטט קטע ממאמרו-התורני של הגאון רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס באחת מחוברות 'המאור' (אודות מבצע אנטבה):

"וכידוע משיחותיו של מרן אספקלריא המאירה שליט"א שרש"י הקדוש מדייק בפירושו לתורה בכל תיבה יתרה ואפילו באותיות".

הדים להפצת השיחות

אחד מאותם שנחשפו לתורתו הייחודית של הרבי היה המחנך החשוב רבי יהודה קופרמן ז"ל שנלב"ע לאחרונה. בשעתו התפרסם מכתבו אל צא"ח ירושלים ביום כ"ד כסלו תש"ל, במדור זה (גיליון רפב עמ' 12):

"הרשו לי להביע בזה את שמחתי הגדולה לרגל הופעת שיחות האדמו"ר שליט"א בלשון הקודש. כבר זיכוני אישית במשלוח החומר, ואבקש בזה כי ישלחו שני עותקים לספריית המכללה, רח' הפסגה 58 בית וגן".

במכתבו מיום י"ז טבת תשל"א (14.1.71) הנדפס כאן לראשונה נאמר:

"לכבוד הרב טוביה בלוי, סנהדריה שיכון פאג"י, ירושלים

מכובדי, רב שלומות!

"קראתי בעיון רב בהנאה גדולה את מאמרך המאלף ב"שמעתין" אודות שיטת הרבי בפרשנות רש"י. זה למעלה משנה שאני מרצה אודות שיטת הרבי שליט"א בשיעורי במכללה, ואף השנה חייבתי כל תלמידה בקורס שלי להגיש לי 'עבודה' הבנויה על 'שיחה' אחת. ברוך שכיוונתי לדעתך, כי ראיתי כי כמה וכמה מן הדברים שכתבת אמרתי ממש מילה במילה בשיעורי!

"בקשה קטנה בפי. היכן ניתן להשיג תדפיסים מן המאמר הנפלא שלך, שכבר חייבתי אותו בקריאת חובה במכללה.

בברכה,

יהודה קופרמן".

בעבודותיו התורניות של הרב קופרמן אכן מוצאים אנו אזכורים מדברי הרבי. להלן דוגמאות:

א. בספרו 'נבואה לדורות' (תשמ"ה) עמ' 14 הערה 6:

"הערה זאת היא על פי שיטת הרבי מלובביץ שליט"א, הטוען כי במקום שרש"י מביא שני פירושים על דרך הפשט, הראשון הוא יותר פשט מאשר השני. במקביל לזה טוען בעל משכיל לדוד (ר' דוד פארדו) כי כאשר רש"י מקדים את המדרש לפשט, פירוש הדבר שדוקא המדרש עונה על קשיי הפשט יותר מהפשט עצמו, ואכמ"ל בזה".

ב. "ואמנם בעל הלבושים, הרבי מליובביץ ועוד העידו שפירושו אף כולל תחומים אלה [=הרמז; הסוד ושמותיו של הקב"ה] למבין בקדושת לשונות" – "פשוטו של מקרא, פרקי מבוא", עמ' 14.

ג. "מדוע לא נביא את תלמידינו לידי הערכה והערצה לרש"י על ידי לימוד דברי קדשו, באמצעות מפרשיו הגדולים, החל ברא"ם ועד לרבי מליובביץ" – מבוא ללימוד התורה עמ' 10.

ד. "לפי דעת רוב גדולי מפרשי רש"י, כגון הרא"ם, המהר"ל, הלבוש, הט"ז, הבאר יצחק, המשכיל לדוד ועוד, עד לגדולי דורנו – קבע רש"י את הכלל ש"אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דיבור על אופניו" (בראשית ג,ח.) זוהי קביעתו של רש"י בעצם דרכו בפרשנות.

"ויצויין בזה העבודה החשובה של כ"ק הרבי מליובביץ שליט"א במאמריו הנפלאים על רש"י, כאשר דרכו של הרבי שליט"א מבוארת באר היטב על ידי הרב ר' טוביה בלוי שליט"א בספרו 'כללי רש"י', כפר חב"ד תש"מ".

פשטות מדהימה

אשר למאמרו של הרב בלוי ב'שמעתין' – נכללו בו בסך-הכל אחד-עשר כללים (עמודים 1-7), ועוד שש דוגמאות (עמ' 10-16). וכך כתב בהקדמתו:

"החל מתחילת שנת תשכ"ה מייחד כב' קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש 'שיחה' אחת (או יותר) בכל 'התוועדות' – לקטע מתוך פירוש רש"י לפרשת השבוע ('התוועדות' כוללת, כידוע, שורה של שיחות על נושאים שונים במחשבה, בהלכה, בתורת חב"ד ובדרכי עבודת ה', לרוב בקשר לפרשת השבוע או בקשר לתאריך או לעניינים על סדר היום).

"מאז ועד היום קיים הרבי כ-250 התוועדויות (בממוצע מקיים הרבי שתים-שלוש התוועדויות לחודש, ואילו בשנה הראשונה למנהג האמור, היא שנת תשכ"ה, שהיתה שנת האבלות לפטירת אמו הרבנית חנה נ"ע, התוועד הרבי לזכרה מידי שבת בשבתו), כך שעד עתה הושמעו מפיו ביאורים לכארבעה קטעים בפירוש רש"י לכל פרשה מפרשיות התורה. מבחינה כמותית אין, אפוא, עדיין לפנינו אלא דיון חלקי ביותר בפירושו הגדול של רש"י על התורה (אם כי גם מבחינה כמותית הרי הדיון על כל קטע נמשך זמן רב, כדלהלן).

"ברם, מבחינה איכותית יש לפנינו: א. דוגמה וכיוון דרך לגישה אל פירוש רש"י. צד זה טמון בפתיחה לכל 'שיחה' כזו, כלומר – בשאלות, קושיות ודיוקים בדברי רש"י, על יסוד כללים קבועים, כפי שנראה לקמן. מזה נלמד איך לגשת לפירוש רש"י על התורה, ומה לחפש בו. מבחינה זו מספיק אפוא גם החומר שכבר הופיע, למרות שהוא מקיף רק אחוז קטן מדברי רש"י, בחינת 'תן לחכם ויחכם עוד'.

ב. עיקר כל 'שיחה', הפיתרון לשאלות והביאור בדברי רש"י, עשוי להפליא כל מעיין – בגאונות שבו, בבקיאות העצומה, בחריפות המקורית, המפתיעה במידה מסוימת, יחד עם הפשטות הישרה מאידך, המעוררת השתוממות על שלא הובנו הדברים כך מראש... מבחינה זו עלינו להמתין לביאורים על שאר הפסוקים עם רש"י ההולכים ומתוספים בכל 'התוועדות'".