הרמב"ם מתאר בסוף ספרו את השפע הרב שיהיה בעולם בימות המשיח: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר". באותם ימים גם יתקיים הייעוד: "לא יהיה בך אביון" (דברים טו,ד). לא יהיו עניים שיזדקקו לצדקה ולא יחסר דבר לאיש.
אבל הלוא אחת המצוות שהאדם חייב בהן בתמידות היא הצדקה. מצווה זו היא מהגדולות והמרכזיות בתורה, עד שהיא נחשבת אחד משלושת העמודים שהעולם עומד עליהם (גמילות חסדים). כיצד אפוא תתקיים מצווה זו בימים שבהם אין למי לתת צדקה, מכיוון שיש שפע רב לכול?
להלוות לשם חסד
השאלה מתחזקת עוד יותר כאשר מבינים את הסיבה האמיתית למציאות שבה יש עשירים ועניים. במדרש (תנחומא משפטים ט) מובא: "אמר דוד לפני הקב"ה... תיישב עולמך בשווה, העשירים והעניים". דוד המלך שאל את הקב"ה, מדוע ברא בעולם עשירים ועניים ולא נתן לכולם שפע בשווה. השיב לו הקב"ה: "אם כן, 'חסד ואמת מן ינצרוהו'? (תהילים סא,ח)". אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד? המציאות של עניים ועשירים נועדה לאפשר את הצדקה והחסד. איך אפוא יתקיימו מצוות אלה בימות המשיח?
התשובה היא שעצם מציאות החסד יכולה להתקיים גם בלי שיהיו עניים. חז"ל אומרים: "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה", ואחת הסיבות לכך, שגמילות חסדים היא "בין לעניים ובין לעשירים". גם עשיר, שיש לו שפע רב, נהנה לפעמים מהלוואה לצורך עסקיו, וכך הזולת יכול לגמול עמו חסד.
כך יוכל החסד להתקיים בתקופת הגאולה: אמנם צדקה כפשוטה, לתת לעני את מחסורו, לא תהיה אז, משום ש"לא יהיה בך אביון", אבל גמילות חסדים תהיה גם תהיה. הכול יהיו עשירים, ואמנם לא יזדקקו לגמילות חסדים כדי להשלים מחסור (אפילו מחסור של עשיר, שהרי אם חסר לו דבר מה, הוא עני באותה שעה), ועם זה ילוו איש לרעהו ויגמלו חסד זה עם זה, כדי שיתקיים עמוד החסד (ראה לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 317, וכרך כג עמ' 269).
לא תהיה סיבה לעוני
אלא שנוכח זאת מתעוררת מחדש שאלת דוד המלך לקב"ה: אם עמוד החסד יכול להתקיים גם בלי שיהיו עניים ועשירים, לשם מה ברא הקב"ה עניים ועשירים בעולם? על כך יש להשיב שתי תשובות:
תשובה אחת: מציאות של חסד בלא מחסור אכן אינה יכולה להתקיים בזמן הזה אלא בימות המשיח בלבד. בימינו אלה, כשהטוב מעורבב עם הרע, אנשים לא יגמלו חסד כדי לקיים את עמוד גמילות החסדים. אם לא יעמדו לפניהם עניים ונזקקים, לא יגמלו חסד בפועל. רק בימות המשיח, כשהעולם יתעלה לדרגה עליונה יותר, יהיה אפשר לקיים את עמוד החסד גם בלי נזקקים.
תשובה שנייה: עצם הצורך בקיומו של חסד עדיין אינו מצדיק את עשייתם של בני-אדם לעניים. מדוע דווקא הם צריכים להיות העניים שמאפשרים את קיומו של עמוד החסד? ואכן, זוהי ה"תפילה לעני", שהיא זעקתו של העני, "מדוע הגיע לחלקו שיהיה הוא העני" (ספר המאמרים קונטרסים כרך א, עמ' 238). אלא שכאן משתלבות כוונות נסתרות של הקב"ה, הקשורות בתהליך בירורו וזיכוכו של העולם, ועל-פיהן אדם פלוני צריך להיות עני ואדם פלוני צרך להיות להיות עשיר. אבל בזמן הגאולה, כשיסתיים בירורו וזיכוכו של העולם, שוב לא תהיה סיבה שמישהו יהיה עני, ולכן מציאות החסד תתקיים אז רק כדי שיתקיים עמוד החסד ולא מתוך מחסור. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
