פעם אחת, בשעה שה'יהודי' הקדוש למד עם תלמידיו, התעוררה אצלו קושיה, והוא התחיל להתעמק בה. אחד מתלמידיו החליט לנצל את פסק-הזמן כדי לגשת הביתה לאכול דבר-מה. בבואו לביתו ביקשה ממנו אימו להוריד לה מעליית-הגג כמה חפצים שהייתה זקוקה להם. התלמיד, שלא רצה להפסיד את המשך הלימוד, אמר שיעשה זאת אחר-כך ויצא לבית-המדרש. באמצע הדרך הרהר לעצמו: הלוא כל מטרת הלימוד היא בשביל לקיים, והנה עכשיו באה לידו מצוות כיבוד אם והוא לא קיימה! מיד שב הביתה ומילא את בקשת אימו.

בהיכנסו לבית-המדרש קם ה'יהודי' לקראתו ושאלו איזו מצווה קיים עכשיו. סיפר התלמיד. אמר לו ה'יהודי': "כשנכנסת, ראיתי שהאמורא אביי מלווה אותך. אביי היה יתום מאב ואם, ולכן הוא מצטרף למי שמקיים את מצוות כיבוד אב ואם, כדי שיהיה לו חלק במצווה".