ברכה בכל דבר
"וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש" (בראשית כז,כח). הברכה היא שהאלוקות תהיה שרויה בכל דבר, ברוחניות ובגשמיות.
(רבי אברהם מסוכוצ'וב)
עושר בהדרגה
"ייתן ויחזור וייתן" (רש"י). עשירות היא ניסיון גדול לאדם; ניסיון גדול עוד יותר הוא עושר המתקבל פתאום. עושר כזה עלול להשחית את האדם. לכן הייתה הברכה "ייתן ויחזור וייתן" – שהשפע יבוא במנות קצובות, בהדרגה.
(חתם סופר)
מה שחשוב לכל אחד
כאן נאמר "מטל השמים ומשמני הארץ" ואילו בעשיו נאמר (כז,לט) להפך: "משמני הארץ... ומטל השמים", תחילה ארץ ולאחר מכן שמים. כי לכל אחד ואחד הקדים יצחק בברכתו את מה שהוא עיקר בעיניו – יעקב ממוקד ברוחניות, בענייני שמים, ואילו עשיו בגשמיות הארץ.
(מאוצרנו הישן)
שיהודים ייהנו
"הֱוֵה גביר לאחיך" (בראשית כז,כט). גביר תהיה לאחיך, שיהודים ייהנו מעושרך. לא כפי שנוהגים עשירים מסויימים, התורמים את תרומותיהם הגדולות לכל מיני מטרות זרות ומתעלמים מאחיהם.
(הדרש והמעיין)
זיכרון מגן העדן
"ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" (בראשית כז,כז). במדרש נאמר שבשעה שיעקב אבינו נכנס אל אביו, נכנס עמו גן עדן. זהו שאמר לו יצחק "ראה ריח בני כריח שדה". אך מניין הכיר יצחק שריח זה הוא של גן עדן? אלא שחז"ל אמרו שיצחק עלה לגן העדן אחרי העקדה, ונשאר שם שנתיים, לכן הכיר וידע את ריחו של גן העדן.
(הרבי מליובאוויטש)
ברכת הריח
"ראה ריח בני... וייתן לך האלוקים" (בראשית כז,כז-כח). ואכן, בהבדלה במוצאי שבת, קודם אמירת "וייתן לך", מברכים על הריח, על הבשמים.
(ה'צמח צדק')
הבן של אימא
"וישתחוו לך בני אמך" (בראשית כז,כט). מדוע נאמר "בני אמך" ולא בני אביך? כי בשעת מעשה היה יצחק סבור שהוא מברך את עשיו, ונתכוון לומר שיעקב ישתחווה לו, ויעקב הוא הבן של אימא – "ורבקה אוהבת את יעקב".
(מקרא מפורש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
