מדוע יש מנהגים מיוחדים ביום הושענא רבה, אף שאינו יום טוב?
תשובה: בכל יום מימי חול המועד סוכות היו מביאים לבית המקדש ענפי ערבה וזוקפים אותם בצידי המזבח, ומקיפים את המזבח פעם אחת ואומרים "אנא ה' הושיעה נא". ביום השביעי היו מקיפים אותו שבע פעמים. זאת משום שהערבה גדלה על המים, ובחג זה נידונים על המים.
התפילות הנאמרות בהקפות האלה נקראות 'הושענא', על שם צירוף המילים "הושע נא" או "הושיעה נא", החוזרות ונשנות בהן פעמים רבות. לכן היום השביעי, שבו מרבים בהן, נקרא 'הושענא רבה'.
מנהג עתיק, שהנהיגו הנביאים, ליטול ביום זה ערבה, ומייחדים בה תפילה ואחר-כך חובטים אותה על הקרקע.
לזכר מנהג ההקפות אנו מניחים ספר תורה על בימת בית הכנסת ומקיפים אותו בימי חג הסוכות, ומתפללים שה' יברך את הגשמים והמים בשנה זו. בהושענא רבה מקיפים שבע פעמים, ומרבים בתפילות ובתחנונים. עוד יש בהקפות אלה זכר להקפות חומת יריחו שבעה ימים, וביום השביעי שבע פעמים (יהושע ו). את חביטת הערבה עושים אחרי ה'הושענות' (ולמנהגים שונים אחרי רובן).
בזוהר ובספרי הקבלה נאמר, שיום זה הוא יום גמר החתימה, ועדיין אפשר לבטל בו גזר דין ולהופכו לטובה, מעין יום הכיפורים. לכן רבים ניעורים בלילה וקוראים ספר דברים, תהילים בציבור ופרקי זוהר. יש הלובשים לבן כביום הכיפורים. בקהילות אשכנז מוסיפים בתפילות שחרית ומוסף פרקים הנאמרים רק בשבת וחג. כמו-כן ממעטים במלאכה, ועורכים סעודה חגיגית, כביום טוב. רבים מאחלים "גמר חתימה טובה" (ההוספות האלה בתפילה ובלבוש אינן נהוגות בחב"ד).
מקורות: סוכה מה,א. ירושלמי שם פ"ה ה"ח. זוהר ח"ג לא,ב. ספר חסידים סי' תנג ובמקור חסד שם, וש"נ. שו"ע ונו"כ סי' תרסד. ספר התודעה פ"ח, וש"נ. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 68. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
