התורה מקיפה אותנו
בכל ימות החג אנו עושים הקפות סביב ספר התורה, ואנו מתפללים לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה. אחרי הושענה רבא, כשאנו בטוחים בגמר החתימה הטובה, התורה מקיפה אותנו ומבקשת מאיתנו שנקיים אותה כהלכתה.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
הצלחה לקב"ה
בהקפות של שמחת תורה אנו אומרים "אנא ה' הצליחה נא". אנו מתפללים לה' יתברך שתהיה לו הצלחה, כי הוא אבינו. ומהי הצלחת האב, הווי אומר כשיש לו נחת מבניו.
(עיטורי תורה)
התורה אינה כבדה
בשמחת תורה בשעת ההקפות היה רבי משה-דוד מצ'ורטקוב מחזיק את ספר התורה בזרועותיו ורוקד עמו כל הזמן. שאלו חסיד אחד: "רבי, אולי הספר כבד בעבורכם?". השיב לו רבי משה-דוד: "התורה כשמחזיקים בה אינה כבדה".
שמחה בתורה
בשבעת ימי החג שמחו בני ישראל במצוות, שכן ניתנו להם מצוות סוכה, לולב ואתרוג, ניסוך המים וערבה. מכיוון שבא שמיני עצרת אומרים בני ישראל לפני המקום: עכשיו אין לנו לא סוכה ולא לולב, לא ניסוך המים ולא ערבה. אין לנו אלא התורה הזאת שאנו שמחים בה.
(שפת אמת)
הכנה בקדושה
"תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" (דברים לג,ד). "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" (ברכות נז). לימוד התורה אינו כירושה, שאינה דורשת שום הכנה, אלא "מאורסה". כשם שאירוסין באים על-ידי קידושין, כן על האדם לקדש את עצמו ולהכין את ליבו ללימוד התורה.
(אדמו"ר הזקן)
מ'אשריך' ל'אשרי'
"אשריך ישראל" (דברים לג,כט). משה חתם ב"אשריך ישראל", ואף דוד, כשבא לומר תהילה, ממקום שפסק משה שם התחיל – "אשרי האיש" (תהילים א,א).
(בראשית רבה)
סיום עבודת משה
דוד רומז למשיח, "דוד מלכא משיחא". לכן פתח דוד במה שסיים משה, כי עניינו של משיח הוא המשך וסיום עניינו של משה. מלך המשיח יגלה את החלק הנסתר שבתורה, שניתן לנו על-ידי משה בסיני.
(שיחות קודש)
שמחה יתרה
בשמיני עצרת ושמחת תורה מנהג ישראל, שתורה היא, לשמוח בשמחה זו יותר משמחת בית השואבה, ויותר משמחת יום טוב סתם.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
