מעל חוקי הטבע
הפירוש "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – שבכל ימי חודש אדר צריכים להוסיף ולהרבות בשמחה ("מ'דאַרף האַלטן אין איין מרבה זיין"), היינו, שהשמחה ביום השני של חודש אדר צריכה להיות גדולה יותר מהשמחה ביום הראשון דחודש אדר, וכן הלאה, עד שבסוף החודש צריכה להיות שמחה גדולה ביותר.
[. .] מהו גודל החידוש בעניין השמחה?
שמחה – פורצת גדר, הן למעלה, ועל-ידי זה נמשך גם למטה, שמתבטלות כל ההגדרות וההגבלות שעל-פי חוקי הטבע. והיינו, שאפילו אם מצד חוקי הטבע יש כל מיני מניעות – מתבטלים הם על-ידי השמחה...
(תורת מנחם (תשי"ז) כרך יט, עמ' 215)
הזכות להיות עובד
עבדו את הוי' בשמחה. בעבודת ה' שני אופני עבודה: מרירות על העבר ושמחה בעבודה בקבלת עול על להבא.
כמו בעל עסק, ככל שיהיה עשיר, בכל-זאת מתייגע הוא בהתמסרות גדולה ביותר, בימי הקיץ הארוכים והחמים, כמו בימי השלג הקפואים – תמיד בהתמסרות. כך צריך להיות בעבודת ה': בעבודה של קבלת עול צריכה להיות נרגשת שמחת הנפש מזה שהאדם זוכה להיות עובד השם.
(ספר השיחות תש"ו-השי"ת, תש"ח עמ' 250, בתרגום)
ניקיון בשמחה
יש להיות בשמחה. כאשר אדם מתבונן בעצמו, יראה לפעמים כתמים שיש לנקותם, אך כל זה צריך להיעשות בשמחה.
(ספר השיחות תש"ו-השי"ת, תש"ז עמ' 127, בתרגום)
נוצר עבור התוועדות חסידים...
...יש לקחת משקה, אך כל השנה אין צורך בשתיית משקה.
הרשב"ץ ז"ל ור' הענדל בפלעשעניץ בכל ליל שישי פרשת משפטים [=יום בוא הרשב"ץ לליובאוויטש] נהגו להתוועד. לקחו קנקן משקה ומזגו שתי כוסיות עם משקה, ועליהם התוועדו לילה שלם, ולא שתו אותם. כ"ק אדמו"ר [הרש"ב] שיבח מאוד את הרשב"ץ הנ"ל.
אלא משקה יש לשתות רק בשמחת תורה, י"ט כסלו ופורים...
בכל פעם [באותה התוועדות?] שהיה כ"ק אדמו"ר [הריי"צ] אומר לחיים היה מברך: שאור הנשמה יאיר בתוך הגוף ושנהיה קשורים אל אבא...
לשם כך ממתין המשקה כל השנה. שהרי איוון נרדם בעת הכנתו את המשקה, יושב לילה שלם ומערבב את המשקה, ולא יכול לשתות, כי את המשקה צריך לשתות יהודי בשמחת תורה בבראדסקי [=רחוב מגורי אדמו"ר נ"ע]...
(ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ב עמ' 29, בתרגום)
העיקר שנהיה באחדות
אנו ניקח משקה ושהמשקה 'ייקח' אותנו – אם כל היהודים יהיו בהתאחדות בחיצוניות כפי שהם בפנימיות, היה אפשר לשאת את הגלות...
(ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ג עמ' 45, בתרגום) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
