שאלה: על איזה שיעור של אכילת 'מזונות' מברכים ברכה אחרונה?
תשובה: השיעור המחייב ברכה זו הוא כשאדם אכל בתוך ארבע דקות 'כזית' ממיני מזונות, כגון עוגה, ביסקוויטים או אף אטריות. ה'כזית' נמדד בנפח, ולפי מנהג ארץ ישראל שיעורו 27 סמ"ק, קרוב לנפח החיצוני של קופסת גפרורים רגילה.
כשאוכלים למשל עוגת דבש או עוגת שוקולד, עולה השאלה אם שאר חומרי העוגה מצטרפים לשיעור.
על-פי ה'משנה ברורה' נהוג לברך 'על המחיה' אם אכלו 'כזית' מכל העוגה יחד, ובכלל זה השמן, הסוכר, התבלינים, הדבש והשוקולד המעורבים בה, ובתנאי שקמח הדגן יעמוד לפחות על תשיעית (1/9) משיעור העוגה כולה. על-פי ה'ילקוט יוסף' מברכים רק אם אכלו כמות כזאת שיש בתוכה 'כזית' שלם מתוך קמח הדגן בלבד.
אולם לשתי הדעות אין מצרפים לשיעור זה את הקרם או את המילוי שבעוגה, העומד בנפרד (כגון ריבה, אגוזים, תפוחים, או שכבת ג'לי, קרם, גבינה או גלידה). במקרה של ספק אין לברך ברכה אחרונה כלל.
נראה שדעת ה'ילקוט יוסף' מתאימה לפסיקת אדמו"ר הזקן במקרים דומים (ויש עוד אחרונים הפוסקים כך). במקרה של ספק הוא מציע לאכול 'כזית' מדבר שברכתו ודאי 'על המחיה' ועוד 'כזית' מדבר שברכתו ודאי 'בורא נפשות', כדי לברך את שתי הברכות ולצאת ידי כל הדעות.
מקורות: ראה שו"ע או"ח סי' רח ס"ט ומשנ"ב, ילקוט יוסף שם סט"ז, ופסקי תשובות ס"ק יד ובהערות. סידור אדה"ז, סדר ברכת הנהנין (נדפס בסוף השו"ע ח"א) פ"ג ה"ב ופ"ח ה"ג. שערי הברכה פי"ד סי"ג-ט"ו, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
